מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאור, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתי רחל. סבתא רחל קידר נולדה בתאריך 22.12.1957. שמות הוריה יוסף ואסתר, שם אחיה הוא אברהם.

סבתא מספרת: "עד גיל שש גדלתי באבן יהודה, מושבה בעמק חפר. היה לנו בית פרטי עם חצר גדולה ובה עצי פרי. בגיל שש עברנו לנתניה כי אבי עבד בסולל בונה בנתניה ולא היה לנו רכב. גרנו ברחוב הרב קוק, שני בתי רכבת. גדלתי עם המון ילדים בגילי, גדולים וקטנים ממני גם. כל היום שיחקנו ביחד למטה קלאס, חמש אבנים וחבל. הייתה רחבה של דשא גדול. את כל החגים עשינו ביחד. את הסוכות בנינו מקרשים, כל אחד הביא שמיכה וכיסינו את הסוכה, הייתה חוויה. ביום כיפור ישבנו כולם בדשא מתחילת הצום ולמחרת עד סופו, דיברנו וצחקנו והעברנו יחד את הזמן.

למדתי בבית ספר ביאליק מכיתה א' עד ח'. בתקופה הזאת לא היו חטיבות, היה לנו טקס בוקר שהמנהל עשה ולפני כל מורה שנכנס לכיתה נהגנו לקום. יש לי קשר עד היום עם חברה שבתקופת בית הספר היינו חברות הכי טובות. בתיכון למדתי בנעורים מקצוע שרטוט מכונות, היה מעניין מאוד. היינו כיתה קטנה ומגובשת ועד היום עושים מפגשים שכולם כבר סבים וסבתות.

במסגרת שירותי הצבאי עשיתי טירונות של הנח"ל, מלאה בחוויות. התגייסתי בדצמבר, הייתי בתנועת נוער השומר הצעיר והתגייסנו כקבוצה אחת, הכרנו כבר בטירונות אחד את השני, והיה לנו "אבא" שדאג לנו מהקיבוץ שהיינו מיועדים אליו. אחרי הטירונות במשך חצי שנה היינו בהיאחזות בקיבוץ בצפון – במשילות ליד בית אלפא. הבנים היו באותו הזמן בשירות קרבי, אנחנו הבנות עבדנו בקיבוץ, בכל ענפי הקיבוץ. אני עבדתי בבית ילדים עד גיל שלוש, מאוד אהבתי אותם, נקשרנו וכשסיימתי שם קיבלתי אלבום תמונות של הילדים שנשמרים אצלי עד היום. בחצי השנה הנוספת היינו בבט"ש) ביטחון שוטף (בקציימה, שמונה שעות נסיעה מהמרכז). היה מבנה נטוש בן שתי קומות ושם חיינו חצי שנה. הבנים היו בשירות קרבי שם ואנחנו הבנות תחזקנו את המקום, מים חמים לא היו, התקלחנו מצינור. את חדר האוכל אנחנו החזקנו, בישלנו וניקינו, הייתה ממש חוויה טובה. בחצי שנה האחרונה של השירות היינו כולם – גם הבנים וגם הבנות – בקיבוץ ניר עוד, גם שם עבדתי בבית ילדים. מכל הגרעין זוג אחד התחתן ונשאר בקיבוץ.

תחביבים

מאז שאני בת שש אוהבת לצייר. בפורים, כשהייתי בת שבע התחפשתי לציירת. תמיד הייתי בחוגים של ציור בבית הספר וגם בבגרותי. הייתי תמיד עם קבוצות ציור, היו תמיד מבוגרים ממני שציירו ממש יפה. זה אורח החיים שלי עד היום. השתתפתי בתערוכות בעיר נתניה כמה פעמים. אצלי בבית אין ציור קנוי, כל הציורים שלי.

הזוית האישית

ליאור המתעד: היה מעניין לשמוע את סיפורה של סבתי ונהניתי לעשות איתה את התיעוד בתכנית.

סבתא רחל: היה לי ממש כיף והתרגשות לספר לליאור על עברי ובמיוחד שבחר בי לתכנית הזו.