מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי חנוכה מהגר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי אלעד, יחד אנו מתעדים סיפור מחיי ומעלים אותו אל מאגר המורשת של התכנית.

נולדתי בשנת 1953 בשכונת נחלת אחים בירושלים ברחוב שבזי. גרנו תשע נפשות בחדר וחצי כאשר חדר השירותים והמטבח היו בחצר הבית. לאבא של סבא שלי, ששמו מרדכי ז"ל, הייתה חנות ירקות מעל הדירה. אמי, ימימה, גידלה תשע נפשות וגם עזרה לסבא מרדכי בעבודה הקשה בחנות. בנוסף לזה גם עבדה במשק בית בחוץ, כל זאת במטרה לפרנס את המשפחה בכבוד. הילדות שלנו הייתה ילדות מיוחדת ומעניינת מאוד. לא היו לנו משחקים ולא צעצועים מיוחדים, פשוט כל יום אחר הלימודים הינו ממציאים משחקים.

סבא יוסי בנערותו

לדוגמה, היינו בונים עגלות מקרשים שמצאנו בשדות, היינו משחקים בכדורגל בכדור שאנחנו עשינו מסמרטוטים וחוטים. היו לנו חיים פשוטים אך מעניינים. כל היום היינו בשדות, משחקים ברחובות. בשכונת נחלת אחים היו המון ילדים מכל מיני עדות; אשכנזים, תימנים, כורדים, מרוקאים, פרסים ועוד. כל הילדים שיחקו, חייו ולמדו ביחד. למרות שהמצב הכלכלי לא היה טוב, בכל מדינת ישראל גדלנו בצורה שמחה ומעניינת עם זיכרונות וחוויות שמלווים אותנו עד היום. אבי נהג לומר "איזהו עשיר השמח בחלקו", וכן: "גם זו לטובה". שני הציטוטים האלו נתנו לי כוח ותקווה לעתיד טוב יותר.

הזוית האישית

סבא יוסי: אני, סבא של אלעד, חושב שחיי בילדות היו קשים, מעניינים, שמחים, פשוטים והכינו אותי לחיים לדרך טובה יותר. זאת בניגוד לילדים של דור הנכדים שגדלו לתוך חברת שפע. למרות זאת, הילדים והנכדים של הדור הזה חכמים ופיקחים לא פחות מדור הסבים והסבתות. אני מקווה ומתפלל שהנכדים שלנו יגדלו ויתפתחו ויצליחו לשמור על המשך קיום מדינת ישראל.

אלעד הנכד המתעד: לאחר שסבא יוסי סיפר לי על הילדות שלו, אני חושב שאנחנו, דור הנכדים והנכדות, צריכים לזכור את העבר ולהתגאות בהם. אנחנו צריכים להמשיך ללמוד ולהתפתח בכל התחומים ולזכור שלא הכל מובן מאליו – דור הסבים והסבתות עבד קשה מאוד למען דור הנכדים כדי שיצליחו בחיים.