מאגר סיפורי מורשת

אני, ליאור סטס, משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לראיין ולתעד את סיפורו של סבי, יצחק ליבוביץ.

 סבא יצחק מספר:

"שלום, שמי הוא יצחק ליבוביץ' אני נולדתי באוקראינה באזור הרי הקרפטים בעיר שנקראת מוקצ'בו בשנת 1954,  הורי קראו לי יצחק על שם סבי מצד אמי, סבי נספה במחנה ההשמדה אושוויץ' בזמן מלחמת העולם השנייה.

הורי הם מלכה ודוד ליבוביץ' שניהם חיו באזור הקרפטים. אחרי שהם יצאו מהגטו בסיום מלחמת העולם השנייה הם נפגשו והתחתנו בשנת 1946 מלכה הייתה בת 24 ודוד היה בן 34 בגיל חתונתם.

אני גדלתי בכפר והייתה לנו חווה, בחווה גידלנו פרות,תרנגולות ועוד… כל בוקר הייתי צריך לקום מוקדם ולהאכיל את החיות ואחר כך הייתי מתכונן לבית ספר. בית הספר היה קרוב לבית שלי. אחרי בית הספר הייתי צריך ללכת הביתה ולעזור להוריי בעבודות הבית ולעבוד בשדה וגם לעזור לאחים שלי. בילדותי היו לי הרבה מאוד חברים ואיתם אהבתי לשחק כדורגל, הייתי הולך עם איתם לדוג בנהר שנמצא לא רחוק מהבית שלי והיינו הולכים ליער לאסוף פטריות.

לאחר שסיימתי את התיכון בגיל 17 עשיתי קורס של טכנאי מכונות וסיימתי אותו וכבר בגיל 18 התגייסתי לצבא האדום ושירתי במשך שנתיים, בצבא שירתי בתור נהג טנק, בטנק היינו שישה אנשים, בנוסף עשיתי שמירות בבסיס ותורנויות.

בצבא האדום

בשנת 1979 התחתנתי עם גיזלה ובשנת 1981 נולדה לי בת בשם דינה. בשנת 1986 נולד לי בן בשם דוד, אנחנו עלינו לארץ בשנת 1989 והתיישבנו בעיר נתניה.

 בחתונה

בישראל שירתי במילואים עד גיל 47. הייתי בהרבה מקומות בארץ כמו: עזה, ג'נין, שכם רמאללה. במסגרת תפקידי שמרתי על אסירים בטחוניים בבית הסוהר קציעות, בכלא מגידו ועוד…

אני זוכר בזמן מלחמת המפרץ בשנת 1991 התחילה מלחמת המפרץ נלחמנו נגד עיראק, חילקו לכולם מסכות אב"כ וכל הזמן היו אזעקות וירי של סקאדים והיינו צריכים להיכנס לממ"ד ולחדרים אטומים.

בישראל עבדתי בתור טכנאי מכונות במפעל שנ"פ (מפעל לייצור מצברים) בין השנים 1990 עד 2017.

יצאתי לפנסיה בגיל 67 בשנת 2021, התחביבים שלי בתקופת הפנסיה הם: לצאת להליכות בים לראות סדרות בטלוויזיה ועוד פעילויות ספורטיביות… החלום הגדול שלנו היה בתור יהודים להגיע לארץ היהודית ארץ ישראל החלום שלנו התגשם ואנחנו מאוד שמחים שאנחנו כאן.

הזוית האישית

סבא יצחק: אני מאוד נהנתי לספר את סיפורי האישי על ילדותי וחוויותי, אני שמחתי שהיה לי עם מי לחלוק את עברי ולהראות לדור הצעיר שהחיים פעם היו מאוד קשים והיינו צריכים להשיג דברים בעזרת הרבה מאמצים ואני שמח שהחיים כיום הרבה יותר פשוטים וקלים ונדרש פחות מאמץ להשיג מטרות.

הנכד ליאור: אני מאוד נהנתי לראיין את סבי היה לי מאוד כיף ללמוד את העבר שלו ועד היום אני לא האמנתי שהחיים פעם היו כל כך קשים.