מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בעיר חיפה – שלומית צדר

נעמה וסבתא שלומית במפגש הראשון של תכנית הקשר הרב דורי
סבתי שלומית וחברותיה בגדנ"ע
שנותיי בבית הספר "אליאנס"

שמי שלומית רחל שמר צדר. נקראתי על שם סבתי פרידה רחל שמרלר, שנספתה בשואה. פרידה משמעותה "שלום" בגרמנית, ולכן שמי שלומית. נולדתי בחיפה ביום שבת, בתאריך 18.6.1949, בת בכורה למאיר והדסה שמר.

הוריי

אבא שלי הוברח לארץ בגיל 16 במסגרת עליית הנוער מווינה והוריו לא הספיקו להגיע בעקבותיו ונרצחו באחד המחנות. אבא שלי היה בן יחיד להוריו ונהג להשתתף בתנועת נוער ציונית. במסגרת התארגנות של התנועה הם יצאו לארץ כקבוצת נוער מאורגנת והגיעו לנהלל בעמק יזרעאל. הם פוזרו אצל משפחות במושב ועזרו במשקים הביתיים. אמי צברית שנולדה בחיפה לזוג הורים שעלו לארץ מרוסיה שנים רבות קודם לכן.

לגדול בחיפה

גדלתי בשכונת הדר בחיפה ולמדתי מגיל גן ועד כיתה י"ב בביה"ס אליאנס כי"ח. "כל ישראל חברים" זהו בי"ס צרפתי פרטי והחינוך היה קפדני ואירופי. כשהמורה היה עומד בכניסה לכיתה, כולם עמדו ליד מקומם ובירכו אותו בצרפתית, ישבנו רק כשהמורה אמר בצרפתית: "שבו בבקשה". למדנו הרבה שעות בשבוע את השפה הצרפתית, אותה מאד אהבתי.

הייתה לי ילדות נחמדה שמחה עם הרבה חברות בשכונה. הצטרפתי לתנועת הצופים ושם היה כיף גדול. היינו נפגשים לפעולה בימי שלישי אחר הצהרים, וכן בימי שישי בערב לקבלת שבת עם שירים וריקודי עם.

עם סיום לימודי בתיכון התקבלתי לסמינר למורים גורדון בחיפה. נשארתי לגור בבית ונסעתי כל יום לכרמל הצרפתי ללמוד לשם קבלת תעודת הוראה. באותו זמן המדינה הייתה זקוקה מאוד למורים. מי שהלכה ללימודים דחתה את השירות הצבאי, ובסיום הלימודים נדרשה להתגייס כ"מורה חיילת". מורות שנישאו קיבלו פטור מגיוס לצבא. בגיל 20, כשסיימתי את הלימודים, התחתנתי עם סבא אבישי, לכן לא התגייסתי.

סבא אבישי גדול ממני בשלוש שנים והיה המדריך שלי בצופים מגיל 17. כשהתחתנו הוא בדיוק סיים את הצבא והתחיל ללמוד בטכניון. כשסיים את לימודיו, נסענו לברקלי בקליפורניה שבארה"ב. הוא המשיך בלימודיו שם, ואני לימדתי בבתי ספר יהודיים עברית ועוד מקצועות שקשורים ליהדות. תוך כדי שהותנו בחו"ל נולד בננו הבכור רועי, אבא של נעמה נכדתי. חזרנו לארץ כעבור ארבע שנים. כאן בארץ נולדו לרועי שני אחים: אוהד ודרור.

אנחנו משפחה מאד מלוכדת שאוהבת לחגוג בטיולים ובארוחות, במפגשים בים, בבית שלי ובמלונות.

הזוית האישית

סבתא שלומית: ראיתי זכות גדולה במפגשים הללו. ניתנה לי הצצה נדירה לעולם של נעמה בתוך בית הספר ומאוד אהבתי להגיע למפגשים.

נעמה הנכדה המתעדת: למדתי מהמפגשים הרבה דברים חדשים על סבתא שלא ידעתי. היה כיף גדול לפגוש אותה בבית הספר, לעשות ביחד משימות ולהכיר יותר טוב אחת את השנייה.

מילון

גדנ"ע
גַּדְנָ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי. הגדנ"ע הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי. מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90 פעלה המערכת כפיקוד ייעודי שקם כהמשך ועל בסיס מסגרת הגדנ"ע המחתרתית שהפעיל ארגון ההגנה בשנות הארבעים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”באותו זמן המדינה הייתה זקוקה מאוד למורים. מי שהלכה ללימודים דחתה את השירות הצבאי, ובסיום הלימודים נדרשה להתגייס כ"מורה חיילת“

הקשר הרב דורי