מאגר סיפורי מורשת

שמי דורית, נולדתי בחיפה בבית חולים "מולדה" בפברואר שנת 1952. יש לי אח אחד בשם משה. נקראתי על שם סבתי דורה ואחי קרוי על שם הסבא משה, הוריה של אמי שניספו בשואה.

אמי, מלכה, נולדה ברומניה בשנת 1931 ובגיל 13 עלתה בעליית הנוער לקיבוץ שריד כניצולת שואה ללא משפחה ורק עם אח אחד, גרשון, שניצל ביחד איתה. שניהם גדלו בשריד עד גיל 18.

אבי, אברהם, נולד בעיר ביירות בלבנון וביחד עם שלושה אחים עלה לארץ ברגל, דרך הקיבוצים דן ודפנה. הוא הגיע לקיבוץ משמר העמק ואחיו לקיבוץ שער העמקים.

חיי במעברה שנקראה "סטלה מאריס" / "מעון דב" בחיפה

כשנולדתי, גרו הוריי אצל סבא וסבתא בחיפה, הורי אבי אברהם. באותו בית גרו כמה אחים של אבא עם נשותיהם. הנכד הראשון, שנולד בשנת 1950, נקרא משה על שם הדוד שנפל במלחמת השחרור. אני נולדתי בשנת 1952 וגרתי אצל סבתא מרים עד גיל שלוש. הייתה זו תקופת הצנע. משפחות קיבלו תלושי אוכל ועמדו בתורים ארוכים כדי לקבל כיכר לחם, מעט קמח וסולת.

למעברה "מעון דב" עברנו כשהייתי כמעט בת ארבע. הוריי קיבלו צריף ובו חלל אחד שחולק לפינת שינה ומטבחון בישול. שירותים היו מחוץ לבית – בור "בול קליעה". בשכונה היתה מקלחת משותפת, בה התקלחו אנשים ביחד. היו יום רחצה לנשים ויום רחצה לגברים.

בשנת 1958 עברנו לגור בבניין בשכונה קריית שפרינצק, בילדותי שיחקתי לרוב בחוץ במשחקי כדור, ריצה וחבל ובמשחקי שולחן. הייתי בתנועת הנוער העובד והלומד. בשפרינצק גרתי עד גיל 19. למדתי שמונה כיתות בבית ספר יסודי "עין הים" ובתיכון למדתי ב"עירוני ד'" במגמה פדגוגית.

הייתה לי ילדות נהדרת: שיחקנו משחקי כדור, ריצה וחבל, אך התקופה הייתה תקופת הצנע. כשגרתי במעברה, היו לנו שכנים נוצרים – אנשים מקסימים. היו להם שני ילדים: ג'וג'ו וריטה. ג'וג'ו היה בן גילי וריטה בת גילו של משה אחי. גרנו בשני חדרים צמודים וכל חיינו במעברה התנהלו בשיתוף מלא: אכלנו יחד, ניקינו יחד ואף טיילנו בשדה ליד הבית בסטלה מאריס. בכל חג פורים ג'וג'ו ואני התחפשנו יחד.

באחד מחגי פורים החלטנו להתחפש לשוטר וגברת. המיוחד היה שאני הבת התחפשתי לשוטר וג'וג'ו התחפש לגברת מגונדרת. הלכנו ביחד לאותו גן של שלומית הגננת. הייתה זו תקופה הצנע ומעט מאוד מצרכים היו לנו. המשפחה של ג'וג'ו גרה בכפר גוש חלב, משם היו מביאים להם ולנו פירות וירקות ולפעמים גבינות ובשר. הייתה לנו חברות מדהימה. לחם אפינו בכל יום בטאבון ליד הבית.

בילדותי בחג הפורים

הזוית האישית

סבתא דורית: מאוד נהניתי מהתכנית, המפגשים חשובים, כדאי להמשיך בתכנית הקשר הרב דורי בשגרת בית הספר.

רות הנכדה המתעדת: היה מעניין מאוד, נהניתי להקשיב לסיפורי סבתא ולתעדם.