מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי נולד בעיר בגדאד בעיראק. הם היו משפחה יחסית גדולה – ארבעה בנים ושתי בנות. הוא עלה לארץ בגיל 9. הם שכרו דירת חדר בעיר רחובות לכל המשפחה. זה היה נחשב תנאים טובים בימים ההם, כי הרבה עלו לארץ וגרו במעברות (אוהלים).

במשך שלוש שנים המשפחה בנתה בית ברחובות – לשם עברו כולם לגור ביחד. יצחק (אבא של סבא) היה הרב של בית הכנסת בשכונת התקווה. חתון (אימא של סבא) היתה עקרת בית ובישלה אוכל עירקי "טעים ביותר".

סבא שלי הלך לבית הספר בשכונה בכיתה ג' ולמד מהר מאוד עברית בלי אולפן (מקום בו למדו העולים החדשים עברית). הוא יודע ערבית מהזמן שחי בעיראק. בכיתה ד' היה לסבא שכן גדול ממנו שנסע על אופניים משלו והוא היה מדריך בתנועת השומר הצעיר (תנועת נוער). סבא שלי מאוד רצה לנסוע על האופניים שלו – זה היה מאוד נדיר אופניים בתקופה הזאת – זה היה נחשב "לוקסוס" (נדיר). השכן הציע לסבא שלי לבוא למפגשים בתנועת השומר הצעיר בתמורה לסיבוב על האופניים. סבא שלי השתכנע והלך למפגשים של התנועה. במפגשים סבא שלי פגש חברים מהכיתה ומהאזור וככה המשיך ללכת גם בלי הפרס של סיבוב על האופניים.

בצבא סבא שלי התגייס יחד עם החברים מהגרעין (הקבוצה שלו) של השומר הצעיר. משם המשיך לקיבוץ בית-ניר שם היה רכז הקניות של הקיבוץ. התפקיד שלו היה לנסוע עם הטנדר שלוש-ארבע פעמים בשבוע לתל אביב, לרכז את כל הקניות של הקיבוץ: אוכל, חלקים לטרקטור, תרופות, כל מה שהקיבוץ היה צריך. סבא שלי היה קונה עבור כולם בתל אביב ומביא לקיבוץ בטנדר שקיבל. סבא שלי מאוד אהב את התפקיד. במהלך הקניות היה נוהג ללכת לסרט בתל אביב, הוא קיבל תקציב לאכול במסעדות וחזר בסוף היום לקיבוץ.

סבא שלי היה במשך שש שנים בקיבוץ בית ניר, כולל השנתיים של השירות בצבא. בקיבוץ סבא שלי הכיר את סבתא שלי שהגיעה לשנת שירות בצבא. הם המשיכו את הקשר שלהם מחוץ לקיבוץ, התחתנו בתל אביב ברבנות הראשית ועברו לגור בדימונה לתקופה של שמונה שנים בזמן שסבא שלי עבד כחבר אגד בדימונה.

לסבא שלי יש חברים גם מהקיבוץ וגם מאגד. הם עדיין נפגשים באירועים כל החברים מהקיבוץ.  סבא שלי הולך כל יום למועדון גמלאי אגד. בנוסף, יש טיולים ומסיבות עם כל החברים.

הזוית האישית

דניאל: למדתי שסבא היה רכז בקיבוץ והייתי שמח ללמוד עוד דברים על סבא שלי. המסר של סבא אליי הוא המלצה – שיהיו לי כמה שיותר חברים טובים ככה אפשר לעבור את החיים יותר בקלות ובכיף.