מאגר סיפורי מורשת

ילדותי בירושליםסיפור של סבא משה חסין לנכדתו לילך

נולדתי בירושלים לפני קום מדינת ישראל, בשנת 1941. ביום הקמת המדינה הייתי בן 7. לפני הקמת המדינה, חיינו תחת שלטון בריטי. הבריטים היו מכריזים לעיתים על "עוצר ."בזמן שהיו מכריזים על עוצר, אסור היה לצאת מחוץ לבית. באחת מהכרזות העוצר לא הספקתי לחזור לבית. שוטרים בריטים התפרשו ברחובות ועצרו את האנשים שהיו ברחוב. ניסיתי לחזור לביתי דרך חצרות הבתים מבלי להתגלות לשוטרים. מאחר והשכונה שגרתי בה, נבנתה במורד הר, היו הפרשי גובה בין הבתים. במקום שהייתי צריך לעבור, היה הפרש גובה של כ-5 מטר. הכרתי את המקום. היה שם צינור מים שבלט מהחלק העליון של הבית עד לקרקע. חיפשתי את הצינור ומשמצאתי אותו, גלשתי בעזרתו לקרקע. המשכתי לעבור דרך חצרות הבתים לכיוון הבית. בדרכי הייתי צריך לחצות כביש, חששתי שיגלו אותי, אז חיפשתי הזדמנות שבה השוטרים לא יסתכלו לכיווני, וחציתי בריצה שפופה ומהירה.

חיילים בריטיים אוכפים עוצר לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, ביולי 1946. צלם: חיים פיין, אוסף עמנואל הרוסי, מאוספי הספרייה הלאומית

אישור מעבר בעוצר. הוצא על ידי המפקד הצבאי הבריטי בפלשתינה המזרחית, 1946 ( ויקיפדיה)

כיום, אני מבין שהם חיפשו רק אנשים שיכולים להיות חברי "מחתרת" ולא ילדים. המשכתי בדרכי לביתי דרך החצרות כדי לא להתגלות. הגעתי לביתי מתנשף בכבדות. כשדפקתי בדלת, הדלת נפתחה על ידי אמי. מיד הרגשתי שאמי דאגה מאוד. בבית היו רק אמי ואחותי.

היו לי שני אחים בוגרים בני 17-18, שהיו בפלמ"ח. באותו זמן הם היו באימונים. באימונים הם למדו הפעלת נשק ושיטות לחימה. אחרי שאמי ראתה שנרגעתי, קיבלתי ממנה "שטיפה" על זה שלא חזרתי בזמן הביתה. לאחר פרק זמן כולנו נרגענו וישבנו לאכול ארוחת ערב. סיפרתי להם את ה"הרפתקאות" שעברתי באותו היום.

"תובנה חשובה מסיפור חוויה זו ששמרתי: לא כל בעלי התפקידים שמבצעים את תפקידם הם אנשים עם כוונות רעות. יש להישמע לבעלי תפקידים מיוחדים (לדוגמא: שוטרים, חיילים ועוד…), לעיתים זה לטובתנו".

 העשרה

 "עוצר": "עוצר הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות. העוצר יכול לחול במשך שעות אחדות של היממה בלבד, או באופן רצוף. מטרת העוצר היא שמירה על הסדר הציבורי .   ( ויקיפדיה)                                                

"עוצר"- התושבים בארץ קראו עוצר, לפרק הזמן שהשלטון האנגלי אסר על התושבים לנוע ברחובות. היו מספר אנשים שהיו להם תפקידים שנדרשו כדי לנהל את החיים הרגילים בארץ. אנשים אלו, היו מקבלים "תעודות מעבר", שהרשו להם לנוע ברחובות בזמן שהוכרז "עוצר".

תשע"ה