מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בירושלים בתקופת המנדט הבריטי

שחר וסבתא גילה
סבתא גילה בצעירותה
הילדות בירושלים תחת השלטון הבריטי

שמי שחר בר-און, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורה של סבתא שלי, גילה קראוס, סבתא סיפרה לי על ילדותה בירושלים.

סבתא גילה מספרת:

"נולדתי בשנת 1940, המדינה הייתה תחת שלטון הבריטים. המנדט הבריטי הוא כינוי מקוצר לתקופת שלטון בריטניה בארץ ישראל, שהחל מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים. מנדט זה ניתן לבריטים בוועידת סן רמו בשנת 1920,כדי לסייע ליישוב היהודי ולהבטיח הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור. הבריטים שלטו בארץ ישראל מקיץ 1917 ועד חודש מאי 1948 עד הכרזת העצמאות שלנו.

גרנו בשכונה בקצה העיר ירושלים, שכונה בה גרו בעיקר ילידי אוקרינה, שהגיעו משנות העשרים ובעלייה השנייה. היה לנו בית קטן, שמאחוריו היה פרדס, לול תרנגולות וגינת ירק. בשכונה זו ובבית זה הייתה לנו ילדות מאושרת, על אף התנכלויות של ערביי הסביבה.

סבתא גילה בצעירותה

תמונה 1

בעקבות אירוע של תקיפת בתי השכונה, החלטנו לעזוב את השכונה ולעבור עד סוף מלחמת השחרור למרכז ירושלים. אני זוכרת מקרה בו הבריטים עשו עוצר. אנחנו הילדים, עלינו על הגגות ומתוך כעס זרקנו קליפות תפוזים על השוטרים הבריטים שהיו למטה. פתאום עלה שוטר בריטי אחד לחדר המדרגות לרדוף אחרינו. ירדנו בזהירות מהגג ולהפתעתנו השוטר ישב בחדר המדרגות. כשראינו שהוא לא רודף אחרינו, לא פחדנו ממנו והתיישבנו לידו. השוטר הוציא מכיס החולצה שלו תמונה ובה מצולמים שני ילדים. הוא סיפר לנו שאלו הם הילדים שלו ואמר לנו שהוא מאוד מתגעגע אליהם. מהכיס השני הוא הוציא חבילת שוקולד ונתן לנו. זו הייתה הפתעה בשבילנו! מאז לא שבנו לזרוק קליפות על השוטרים הבריטים.

מסורת ומנהגים מבית ההורים

בבית, המאכל הקבוע היה מרק העוף עם קנידלך ובתוכו הרבה ירקות. היה גם מיחם – קראו לזה סמובר רוסי להכנת תה לסמובר היה ברז ממנו מזגו את התה. הכלי היה בצבע כסף, עם ציפוי מוכסף. נהגנו לשתות ממנו תה עם קוביות סוכר.

המסורת המיוחדת בבית שלנו הייתה, לקבל את פני השבת עם הדלקת נרות. בזמן השקיעה, כולנו התכנסנו סביב שולחן עם מפה לבנה. סבא היה עושה קידוש והבאנו קערות לסיר המרק (זהו היה תפקיד הילדים) ואכלנו מרק. הנרות עמדו על עדן החלון והתחברו עם קרני השקיעה, היה אור קבלת שבת.

סמובר

תמונה 2

 

הזוית האישית

שחר בר-און: כאשר קיימתי את הריאיון עם סבתא הרגשתי כיף שאני מדברת איתה ושומעת את הסיפורים על הילדות שלה. למדתי הרבה דברים חדשים על סבת, כמו למשל שבתקופת הילדות שלה, המדינה הייתה תחת השלטון הבריטי שזה פרק חשוב בהיסטוריה שלנו. הכי אהבתי בסיפור את החלק שבו היא סיפרה על המסורת המיוחדת שהייתה במשפחתה לקבל את פני השבת עם הדלקת נרות.

מילון

סמובר רוסי
סמובר (ברוסית: Самовар, מילולית "מחמם עצמו") הוא כלי מתכת רוסי ומזרח אירופאי המשמש להרתחת מים. הסמובר לרוב כולל שפופרת חימום המוסקת על ידי פחמים, אם כי סמוברים מודרניים משתמשים בחשמל, וברז ממנו נמזגים המים הרותחים. הסמובר מזוהה עם תרבות התה הרוסית, ולסמוברים רבים יש תוספת בצורת טבעת מסביב לארובה המשמשת להנחת קומקום התה לחימום בזמן חימום המים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הנרות עמדו על עדן החלון והתחברו עם קרני השקיעה, היה אור קבלת שבת...“

הקשר הרב דורי