מאגר סיפורי מורשת

שמי אדמון שורוש, סבו של אסכנדר ג'אן, נולדתי ב21 לנובמבר 1939,

נולדתי בישראל בעיר יפו תל אביב (בערבית: تل أَبيب-يافا), שמה היה אז "אחוזת בית".

הוריי היו זוהיר ומיכאל שורוש – גם הם נולדו וגדלו בישראל, תחילה הם התגוררו בתל אביב, אך לאחר כמה שנים, הם החליטו לעבור לעיר נצרת, שם גדלתי וחונכתי. למדתי בבית ספר "אמריקן פטס", שם רכשתי המון חברי ילדות בנוסף לחבריי לשכונה, שהייתי מבלה איתם אחר הצהריים. בבית הספר אהבתי במיוחד את שיעורי חינוך גופני- הייתי ילד ספורטיבי ואהבתי את זה כל כך, כל שיעור היה עבורי חוויה. בעבורי שיעורי ספורט היו החוויה הכי טובה מבית ספר.

אבי היה רואה חשבון ואימי הייתה עקרת בית נהדרת, תמיד אירחתי אצלי חברים, כולם אהבו את האוכל של אימי. פריט מיוחד שהורישה לי אימי הוא ספר קודש שאני שומר עליו היטב.

כשגדלתי, התחלתי לעבוד בתור עובד בניין, שם עבדתי עם אחיה של זוהיר – וכך הכרנו, מידי פעם הייתי מלווה אותו הביתה, או שהיא הייתה מגיעה להגיד לו שלום או להביא לו ארוחה, ושם אני הבנתי, שאני מעוניין להכיר אותה, ושהיא מעניינת אותי, כך התחלנו לצאת ולהכיר, ומאוחר יותר התחתנו.

בעקבות עבודתי כעובד בניין, פיתחתי לעצמי תחביב של תיקון מוצרי חשמל ישנים ועבודות גינון, כל מה שקשור לפיזיות אני אוהב. בשלב מסוים, סבלתי מבעיות בלב ,ובעקבות זה יצאתי לפנסיה.

כשהתחלתי להרגיש טוב יותר, החלטתי לטוס עם אשתי לטיול גדול באמריקה כדי לנצל את שנותינו בהן שנינו לא עובדים ויכולים לנוח, מאז אנחנו מאושרים, נינוחים וכמובן בריאים.

המסר שלי לדור הצעיר הוא : "תלמדו טוב, תביאו תעודה טובה, אל תעשו בעיות ותהיו בני אדם טובים".

הזווית האישית

הסיפור תועד על ידי אסכנדר ג'אן במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר אורט יגאל אלון בנוף הגליל בתשפ"ג – 2023