מאגר סיפורי מורשת

שמי גנט טללה, נולדתי באתיופיה בכפר "טדה" בשנת 1945. לאמי קראו ביצ'ה ולאבי קראו אלפו. אני אחות אחת מתוך חמישה אחים. אחיי הם: שמלש, נוגוש, אשגרי, מנחם, דיאסיה ועמלש. כולם נולדו איתי באתיופיה.

במשך כל חיי גדלתי באתיופיה בכפר שנקרא "טדה", אך למדתי בבית ספר בכפר שנקרא "אמבובר". מאוד אהבתי לשחק בקפיצה בחבל, והחברים שלי היו: ננה, ששה, עובדיה, תלעה, תגבע ועוד.

בשנת 1991 עליתי לארץ ישראל. תמיד ידעתי שהארץ בה נועדתי לחיות היא ארץ ישראל. לכן התחלתי במסע הארוך הזה כשצעדתי מ"טדה" לסודן (זו היתה דרך ארוכה מאוד). כאשר הגעתי לסודן, הטיסה לארץ ישראל הייתה סגורה, לכן לא נותרה ברירה אלא לחזור כל הדרך חזרה, אך הפעם הגעתי לאדיס אבבה. כשהגעתי לשם, הסוכנות היהודית אפשרה לי לטוס לארץ ישראל בחינם, אבל רק כעבור שמונה חודשים. ואכן כך היה, שמונה חודשים לאחר מכן הייתי בטיסה בדרכי לארץ ישראל. כשנחתתי בארץ, לקחו אותי למרכז קליטה בנתניה, שם גרנו חמש שנים. לאחר חמש שנים קניתי בית.

מעולם לא התגייסתי לצבא, לא לצבא באתיופיה ולא לצבא בישראל. כיום אני לא עובדת, אך באתיופיה עבדתי בחקלאות. היו לי בעלי חיים רבים, ביניהם: סוסים, פרות, כלבים, כבשים, חתולים, ארנבים ועוד.

התחביבים שלי בזמן הפנוי היו לשחק ג'בטה, ולשחק במשחקי אבן. בנוסף, אהבתי לשמוע מוזיקה, בייחוד את הזמר Nahom Records, שהיה האהוב ביותר עלי.

באתיופיה לא ידעתי מי הבחור איתו אתחתן משום שההורים הם אלה שמחליטים על כך, הם יודעים זאת מרגע הולדתי, אך רק בזמן בו התבגרתי והתאמתי לנישואים, שיתפו אותי בהחלטה וסיפרו לי מי הוא המיועד לי לכל החיים. כיום יש לי שמונה ילדים ומעל ל- 20 נכדים, מתוכם חמישה בנים: בני, שי, אמיר, אבי וצ'לאה, ושלוש בנות: ישמה, ינגוס ואביבה.

המסר שלי לדור הצעיר הוא: תמשיכו עם החלום שלכם, אתם תגיעו עליו.

הזוית האישית

סבתא גנט: אני מאוד שמחה שביקשתם לראיין אותי במסגרת התכנית. שמחתי לשתף בסיפורי.

אוריאל הנכד המתעד: אני ממש שמח שעשינו את את התכנית הזו, אהכרתי יותר את סבתא שלי והיה כיף מאוד לדבר איתה.