מאגר סיפורי מורשת

שמי יונת שרעפי, שם המשפחה הקודם שלי הוא מרקוביץ. נולדתי בישראל בשנת 1952, אני בת בכורה והיו לי אחות ואח. נולדתי וגדלתי בבית יצחק במשק של הוריי.

השנים הראשונות היו שנים של צנע אבל אנחנו לא הרגשנו כלל מחסור, כי גידלנו במשק פרות, עופות, עצי פרי וירקות, אז לנו כילדים הייתה ילדות מאושרת. למדתי בבית ספר במושב, אחר כך בתיכון האזורי רופין.

כשהייתי בת 4 הייתה מלחמת סיני. כל יום היינו צריכים לכסות את החלונות והיינו בהאפלה עד הבוקר. יום אחד אימא לקחה אותנו למרפאה עם סוס ועגלה וחזרנו לאחר שהתחילה האפלה, ואז התנגש בנו אופנוע ענק. אני נפצעתי והוחזרתי למרפאה לשם טיפול. אחרי חודשיים חזרתי לגן וזה הזיכרון שלי ממלחמת סיני. במלחמת ששת הימים שוחררנו מבית הספר כדי לעזור בעבודות השונות במשק משום שכל הגברים גוייסו לצבא.

בצבא הייתי בחיל הקשר ושירתי בשארם א- שייח' כשעוד היו שם רק מדבר וים. במלחמת יום הכיפורים גוייסתי למילואים ושירתי במשך ארבעה וחצי חודשים, כשתפקידי היה לעקוב אחר תזוזת הכוחות ולאתר חיילים שאבד הקשר בינם לבין המשפחה, בתמורה לכך קיבלתי שנת לימודים חינם. באוניברסיטה רציתי ללמוד רפואה וכשלא התקבלתי בארץ ולא הייתה לי אפשרות להגיע לחו"ל, שיניתי כיוון ולמדתי באוניברסיטת תל אביב כלכלה וסציולוגיה.

בזמן לימודיי באוניברסיטה הכרתי את בעלי אהרון. לאחר שהתחתנו עברנו לגור בבית יצחק וקיבלנו על עצמנו להמשיך את המשק של הוריי. שם נולדו ילדיי ערן ואופיר. כולנו תמיד התגייסנו לעזור בעבודות המשק ואהרון היה בין הראשונים שגידל תבלינים ירוקים. גם אחרי שבניי התגייסו לצבא, אחד לצנחנים ואחד לטיס, המשכנו לטפל במשק וגם בסוסים של הבנים. אבל תמיד חלמתי לטפל באנשים, ילדים קטנים וחיות, והגשמתי את החלום כשעבדתי שנים רבות כמנהלת כוח אדם בחברה גדולה.

בבית היו לי תמיד בין ארבע לשישה כלבים וחתולים. לאחר שפרשתי מהעבודה הלכתי לעבוד בגן מקסים של פעוטות. במקביל טיפלתי בנכדים שנולדו זה אחר זה כיום יש לי שבעה נכדים וטיפול בילדים תמיד עשה לי טוב.

הזוית האישית

רונה הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי מהתכנית. היא לימדה אותי אותי הרבה עלי ועל סבתי, אני שמחה שתיעדנו את סיפורה במאגר המורשת.