מאגר סיפורי מורשת

שמי שמואל "שמוליק" רייניסברג. נולדתי בבית החולים "קפלן" בתל אביב בתאריך 14.2/1949. כשאמי כרעה ללדת היא נלקחה באמבולנס בליווי רכבים צבאיים.

הוריי ישראל ושרה ואחותי דיצה, הגיעו בשנת 1948 לישראל, שנת קום המדינה. הם עלו לארץ אחרי השואה מרומניה. אחותי הגדולה דיצה נולדה ברומניה וגדולה ממני בארבע שנים, אני כבר נולדתי בארץ.

תמונה משפחתית: סבי התינוק עם הוריו ואחותו

גדלתי בלוד כל חיי עד שהתחתנתי. גדלתי בבית עתיק מוקף סברסים. כשהייתי ילד שיחקתי בהמון משחקים: כדורגל מסמרטוטים, קלאס, מחבואים, חמש אבנים, מטפסים על עצים, חמור ארוך וכו'… למדתי בבית ספר יסודי סמוך לביתי ובכיתה ח' עברתי לבית ספר תיכון מקצועי בו למדתי עד מועד גיוסי לצבא, אהבתי ללמוד והייתי תלמיד טוב מאוד. כל הילדים בשכונה היו חברים טובים ומשחקים ברחוב והרגשנו כמו משפחה גדולה.

חיבורים וחוויות שהשפיעו עלי מאוד:

• הגיוס לצה"ל היה אירוע משמעותי עבורי, כשהתגייסתי לצנחנים וצנחתי את הצניחה הראשונה שלי זה ריגש והפחיד אותי.
• אחת החוויות המשמעותיות ביותר שהשפיעו על חיי, ואני לא מאחל לאף אחד את זה להשתתף בהרבה מלחמות וקרבות למען ביטחון ישראל.
• לידתה של בתי (ילדתי השלישית), הייתה הפעם הראשונה, שהרשו לי להיכנס לחדר הלידה בזמן הלידה וזה היה מאוד מרגש.

אני חושב שתכנית הקשר הרב דורי היא תכנית מצויינת הקושרת ומחברת ביני לבין עומר חזק יותר. חבל שהתכנית לא ממשיכה עוד ועוד. אני אמשיך את הקשר המיוחד הזה שנוצר מהרצון של עומר לדעת יותר על העבר של המשפחה.

אני רוצה ומקווה שעומר לא ישתנה אפילו בקצת וימשיך באותה דרך.

הזוית האישית

עומר: הייתה לי חוויה כיפית ומעניינת לשמוע מסבא שלי חוויות וסיפורים מילדותו וחייו. למדתי המון על המשפחה שלי ואני אשמח ללמוד עוד. אני מאחל לסבא שלי בריאות ואריכות ימים ושימשיך לספר לי עוד על עצמו ועל המשפחה.