מאגר סיפורי מורשת

סיפור חייו של אמיר גינת כפי שסיפר אותו לנכדו רותם גינת.

אמיר נולד בשנת 1946 בכפר מסריק, ועבר לגור בקיבוץ משמר העמק, וגר שם עד היום.

אמא שלו עלתה מפולין בגיל שנתיים ב- 1924, אבא שלו עלה ב- 1936.

סבתא, עלתה לארץ עם הוריה והם התגוררו במושב כפר אז"ר.  החיים שם היו קשים מאוד והם עבדו רב הזמן בחקלאות.

אביו הגיע לקיבוץ כפר מסריק כשהקיבוץ היה בראשית בנייתו.

אמיר מאוד אוהב מוסיקה ובעיקר לשיר ואפילו הוציא דיסק משל עצמו.

 ילדות בקיבוץ בראשית המדינה

נולדתי בקיבוץ כפר מסריק, שנה אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, ושנתיים לפני קום המדינה. אבא הגיע מצ'כוסלובקיה לפני המלחמה, והיה מורה  במשך שנים רבות. אמא ממוצא פולני הגיע מהמושב כפר אז"ר, והייתה אחות בקיבוץ. התחנכתי בלינה המשותפת, ולפעמים היה שמח ועליז בלילות, ולפעמים היו הרבה פחדים. בלילות הייתי בוכה לפעמים, כי רציתי את אמא שלי לידי, אך במקומה הגיע שומר הלילה, שלא תמיד הצליח להרגיע אותי. כשהיינו ילדים לא היתה טלוויזיה ולא היה מחשב, לכן שיחקנו בהרבה משחקי ילדות,  כגון גולות (בלורות), קלאס, קפיצה בחבל, כדורעף ועוד, וכמו כן קראתי הרבה עיתונים וספרים. הייתי מוכשר במוזיקה, לכן ניגנתי בחלילית וצ'לו עד כיתה ו' והצטיינתי בשחייה וכדורעף. הגעתי למקום שני בכל הצפון בשחיית חזה. במשחקי כדורגל לא הייתי טוב, וזה הוריד לי את הביטחון.

כשבגרתי למדתי במוסד החינוכי.  השם "מוסד חינוכי" (להבדיל מבית ספר) לא נבחר במקרה – הדגש במוסד היה על קיום חברת נעורים פעילה המנהלת את חייה באוטונומיה גדולה יחסית ומכינה את בני הנוער לחיי יצירה, עמל ולימוד.

במוסד היו חיי חברה סוערים, והיו הרבה טיולים במסגרת תנועת "השומר הצעיר".

בצבא שירתי בנח"ל בהיאחזות כרם שלום שעל גבול מצריים. לא יצא לי להשתתף במלחמות של ממש, אבל ביליתי זמן רב במארבים למחבלים, ושירתי שנים רבות במילואים.

את אסתי סבתך הכרתי כשהיינו מדריכים ב"שומר הצעיר". אחרי החתונה עברנו לקיבוץ משמר העמק, ואני חבר בקיבוץ, כבר חמישים ושתיים שנה. בקיבוץ עבדתי בעיקר בחקלאות ובמטעים.

יש לי ארבעה ילדים ושמונה נכדים, שאני מאוד נהנה  להיות איתם. טוב לי מאוד במשמר העמק, ואני מקווה שנכדי יגור אף הוא בקיבוץ בעתיד.

סיפורה של תמונה

ב-1950  כשהייתי בן ארבע, ירד שלג בכל הארץ. מכיוון  שנולדתי בקיבוץ כפר מסריק, שנמצא בין עכו לחיפה, והוא קרוב מאוד לגובה פני הים, נדיר מאוד שירד בו שלג. כמובן שהשמחה היית רבה, כאשר לפתע ירד שלג בקיבוץ. יש לי זיכרונות מעורפלים, כי בכל זאת הייתי ילד קטן בן ארבע. מאחורינו איש שלג עצום שבנינו. שיחקנו בכל המשחקים שילדים בכל העולם משחקים בשלג, ועשינו קרב כדורי שלג. אני זוכר  שהשלג נכנס לנו למגפיים ונמס, ואז היה לי ממש קר, על אף שהלבישו אותנו בכובעי צמר ומעילים. אחרי כמה ימים השלג נמס, והמים הציפו את הבתים והמדרכות.

הזווית האישית

רותם : לי אישית היה מאוד מעניין, ונהניתי מאוד עם סבא שלי. אני מרגיש שהתגבשנו ואני מכיר אותו ואת ילדותו ,הרבה יותר טוב מאשר לפני התוכנית.