מאגר סיפורי מורשת

שמי רובי שדמון ואני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי עינב. יחד אנו מתעדים את סיפורי האישי במאגר המורשת.

רקע על הוריי

נולדתי בארץ, בתאריך 6.6.1943 בקיבוץ עין שמר הסמוך לפרדס חנה. הוריי אהרון ואסתר סקובלסקי נולדו בפולין. אבי אהרון נולד בעיר לודג' והוא היה בן למשפחת פועלים. שם הוא הצטרף לשומר הצעיר ועלה לארץ ישראל בשנת 1933 יחד עם חבריו. אמי אסתר נולדה בוורשה. הוריי הכירו ועלו יחד לארץ ישראל בשנת 1927 והצטרפו לקיבוץ עין שמר. כל משפחתו של אבי נספו בשואה, וחלק ממשפחתה של אמי שרדו וחלקם עלו לפני השואה.

שנות ילדותי

הייתי האמצעי מבין שלושת אחיי. הייתי ילד שובב, עד גיל שנתיים לא ידעתי ללכת, וכשהתחלתי ללכת לא הפסקתי לרוץ! הייתי ספורטאי טוב באתלטיקה, וגם הצטיינתי במקצועות המתמטיקה. כנער הייתי מדריך בתנועת הנוער "השומר הצעיר". הייתה לי אחות בשם יעל ז"ל, המבוגרת ממני בשבע שנים, היא נפטרה בשנת 2001. היה לי גם אח צעיר ממני בשנתיים בשם מרדכי, הוא נפטר בשנת 1986.

בשנות ה-40 וה-50 הקיבוץ היה מקום צנוע לגדול בו. לא היה הרבה רכוש וכולם היו יחד והתחלקו יחד. היה זוג אופניים אחד לכל הילדים, ובקבוצה היינו עושים תורנות לרכב עליהם. עד גיל מבוגר לא ידעתי בכלל מה זה כסף. חיינו תמיד בקבוצה ותמיד דיברנו ב"אנחנו" ולא "אני". בקיבוץ אופן החיים הוא שיתופי, שם חיים ועובדים יחד כל חברי הקיבוץ במשק. לפני 70 -80 שנה, התנאים היו קשים וגם היו מחלות שונות, כמו מחלת הקדחת. ישנו בבית ילדים עוד מימינו הראשונים כתינוקות ולכל קבוצת גיל היה "בית" שבו היו מיטות מתאימות למספר הילדים. לקבוצה שלי קראו "אשל". גדלתי עם ילדיי הקבוצה שלי ממש כמו אחים. קמים בבוקר יחד, אוכלים בחדר האוכל יחד, לומדים יחד והולכים לישון באותו החדר. כאשר נולדו תינוקות, אם התינוק הייתה באה להניק את בנה מספר פעמים ביום. אנחנו כילדים אהבנו שההורים היו באים. בדרך כלל היינו הולכים לבתי ההורים בשעה 16:00 עד 20:00 ואז היו משכיבים אותנו לישון בבית הילדים. הייתה שומרת לילה שבודקת שכל הילדים בסדר. היינו ילדים שובבים ולפעמים היינו בורחים מבית הילדים. היינו משחקים הרבה ביחד ונהנים מאוד.

מעשי קונדס בקיבוץ

יש לי זיכרון של מעשה קונדס שעשינו בקיבוץ: פעם אחת בשעת מנוחת הצהריים, ברחנו מהחלונות של בית הילדים, רצנו והשתוללנו ולפתע ראינו את המטפלת שלנו חייקה. היא ראתה אותנו מחוץ לבית הילדים בזמן שהיינו צריכים להיות שם ורדפה אחרינו כשהיא שורקת במשרוקית בכל רחבי הקיבוץ. המשכנו לרוץ ולברוח ממנה עד שהתחבאנו בין העדר לפרדס. היא המשיכה לרדוף אחרינו ואת מי שהיא תפסה היא הענישה ונתנה מכות עם מקל בטוסיק.. לא שכחנו את אותו היום!

מעשה קונדס נוסף שזכור לי היטב היה באחד הלילות. ליד בית הילדים היה מועדון תרבות של חברי הקיבוץ, שם ההורים ישבו ושמעו הופעת קונצרטים. החלטנו להצחיק את ההורים, וכל הילדים יצאו עם הפיג'מות מבית הילדים, הכנסנו את הרגליים למכנס אחד והמכנס השני היה זנב – וככה פרצנו לבמה באמצע הקונצרט.. המבוגרים פרצו מצחוק ולא כעסו הפעם.

זיכרון נוסף, זכור לי שבימי שישי בזמן קבלת שבת כל ילד קיבל שתי קוביות שוקולד. רפי, שהיה חבר טוב שלי, עשה איתי הסכם שבט"ו בשבט אני אתן לו את כל התמרים והתאנים שלי והוא ייתן לי בתמורה את השוקולד שלו בימי שישי… כשהגיע ט"ו בשבט אני שכחתי מההבטחה ורפי רדף אחריי בקיבוץ שאחזיר לו את התאנים והתמרים שהובטחו לו. אני זוכר את תקופת ילדותי כתקופה יפה, תמימה ואלה היו רגעים מהנים ומשמחים. מבחינה חומרית לא היה לנו הרבה, אבל אף פעם לא הרגשנו שחסר משהו. מצד אחד דלות ומצד שני אושר/עושר חברתי וסביבתי. הרגשתי ילד חופשי. שאפתי להיות תמיד הכי טוב בכל תחום בו נגעתי, וזה הפך אותי לתלמיד טוב, ספורטאי מצטיין, מדריך בשומר הצעיר, פעיל חברתי. גם בצבא הייתי בתפקידים מרכזיים כקצין, ובאזרחות מרכז ענף מטעים, מרכז קיבוץ, מנהל מפעל ועוד..

שירותי הצבאי

השתתפתי בשתי מלחמות: מלחמת ששת הימים, הייתי קצין בן 24, הייתי שם בסיני והגעתי לתעלת סואץ. הייתי בחטיבת הטנקים. במלחמת יום כיפור בשנת 1973 הייתי בן 30, הייתי ברמת הגולן גם שם נלחמתי בחטיבת הטנקים. היו שם קרבות קשים וגם נפצעתי קל.

כיצד הכרתי את סבתא נילי

הכרתי את נילי אשתי עוד מתקופת הצבא כשהתגייסתי ושירתי בגדוד 82 של השריון, במחנה חסה ליד אשקלון. אני הייתי קצין צעיר ונילי הופיעה כחיילת חדשה. הכרנו והתאהבנו והיינו זוג כשנתיים לאחר הצבא. לאחר מכן החלטנו להתחתן והקמנו משפחה שאני גאה ואוהב מאוד.

סבא רובי עם בתו נגה

המסר שלי לנכדתי

תמיד לשאוף גבוה, תמיד להתקדם. אני מאחל לעינב שתמיד תחלום ותמיד תצליח בכל שתרצה!

הזוית האישית

עינב הנכדה המתעדת: היה לי מאוד כיף להשתתף עם סבא בתכנית הקשר הרב דורי כיוון שזה קירב בינינו והכרתי את סיפור ילדותו ונעוריו. אני מאחלת לסבא שימשיך להנות מהנכדים ומהמשפחה שיש לו.