מאגר סיפורי מורשת

סבי עמרם נולד בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1940. את שמו קיבל בגלל רב גדול במרוקו, רבי עמרם איבן דיוואן זצ"ל. אמו חלמה על הרב בזמן הריונה, והחליטה לתת לו שם זה.

סבי למד בבית ספר יהודי-צרפתי בשם "אליאנס" בקזבלנקה, שם למדו התלמידים עברית וצרפתית. היה נהוג שם קוד לבוש נוקשה וברור של תלבושת אחידה שכללה בין היתר עניבה וכובע ברט, בית ספר זה היה בית ספר מפורסם בקרב יהודי מרוקו. בקיץ היו יוצאים התלמידים למחנה קיץ וספורט מחוץ לביתם. אחד המדריכים הספורטיביים שם, פונטיין שמו, אף שיחק בנבחרת צרפת במונדיאל בשנת 1958 ועד היום הוא מחזיק בשיא ההבקעות של שחקן במונדיאל אחד: 13 שערים.

סבי עמרם גדל בשכונה מעורבת של ערבים ויהודים, שם היה נוהג לשחק בילדותו במשחקים רבים כגון משחקי כדור, משחקי קלפים. אבל יותר מכל הוא אהב משחקי אמנויות הלחימה כגון היאבקות ואגרוף.

סבי עמרם, נהג ללכת לבית הכנסת בשכונה שלו בשבתות ובחגים. שם גם היו אירועים רבים כולל הבר מצווה שלו. מצב היהודים במרוקו לרוב היה טוב, אך כאשר הוקמה מדינת ישראל המצב התחיל להיות קשה יותר. סבי ואחיו דוד, שצעיר ממנו בשנה, היו חברים בתנועת הנוער היהודית ׳בני עקיבא׳ ועזרו לפעילי עלייה לא חוקיים מישראל על ידי תליית כרוזים בעד עלייה בשעות הלילה ברחבי העיר.

יום אחד קיבל עמרם רמיזה שהשלטונות עלו עליו, והוא החליט לברוח לצרפת, על ידי התגנבות לספינה. הוא הגיע לעיר מרסיי, כעבור יום יומיים אמו של עמרם שמה לב שעמרם לא נמצא. היא שאלה את אחיו דוד מה קרה, והאם הוא יודע משהו על כך. האח סיפר לה שעמרם ברח למחנה עולים בצרפת, וכל משפחתו על תשעת ילדיה הנוספים, עזבה במהירות ובחשאי את מרוקו והפליגה למרסיי, שם נפגשו אתו.

כאשר עמרם עלה על הפלגה לארץ ישראל לבדו, משפחתו נתנה לו כתובת של בית בחיפה שם פגש את דודו. לאחר שירותו הצבאי הוא בא להתגורר בנהריה. שם הוא הכיר את אשתו לעתיד וסבתי, יהודית, שהייתה חברתה הטובה של אחותו מרסל.

עמרם עבד לאחר שחרורו מהצבא כימאי בחברת צים והפליג סביב העולם. בשנת 1964 נישאו יהודית ועמרם בנהריה, נולדו להם 4 ילדים ומהם יש להם 9 נכדים.

סבא עמרם נפטר בשנת 2008 ממחלה קשה.

יהי זכרו ברוך.

הזוית האישית

הנכד איתי: היה לי מאוד כיף לעשות את העבודה על סבי גם אם הדברים לא באו מהפה שלו, אלא משל אבי.