מאגר סיפורי מורשת

שמי לינוי עזרן, במסגרת התוכנית הקשר הרב דורי שאני משתתפת בה השנה, בחרתי להזמין את סבא שלי יצחק מזון לספר לי על עצמו, וכך סיפר לי סבי:

"שמי יצחק מזון, נולדתי בתאריך 6.6.1948 וגדלתי בירושלים. אבא שלי נולד בספרד ואימא שלי נולדה בעיר עדן שבתימן. אבא שלי עבד בבית המטבחיים בתור שוחט, אימא שלי הייתה עקרת בית. גדלתי בשכונת נחלאות ולאחר מכן עברנו להתגורר בשכונת קריית יובל.

בבוקר למדתי בבית ספר מעלה, זה היה בית ספר דתי וקשוח, ובצהרים הייתי לומד בישיבה, הייתי תלמיד חרוץ. לאחר שגדלתי עברתי ללמוד בבית ספר "דעת" ולאחר שעות הלימודים עבדתי בשביל לעזור בפרנסת הבית. בילדותי היה מצב כלכלי קשה בבית, חיינו כל המשפחה בדוחק אך תמיד הייתה שמחה בבית.

בגיל 18 עשיתי שירות צבאי בצנחנים בבסיס תל נוף. התפקיד שלי היה למלא לחיילים משטחים של נשק, אוכל ותרופות שהצניחו להם בעת מלחמה. במהלך השירות נפגעתי בגב לאחר שגי'פ צבאי שהייתי בו התהפך ועברתי ניתוח מסובך בגב. לצערי, לאחר הפציעה לא יכולתי להמשיך לשרת בצבא. הצבא הכיר בי כנכה צה"ל עם נכות של 20% לכל החיים.

את סבתא הכרתי עוד שהינו ילדים קטנים, היינו שכנים והתגוררנו באותו בניין בקריית יובל. בגיל 25 התחלתי לצאת עם סבתא ולאחר כמה חודשים הצעתי לה להתחתן, ידעתי שהיא באה ממשפחה טובה. לאחר החתונה עברנו להתגורר בשכונת נחלאות שבירושלים, בבית שבו התגוררתי שהייתי ילד קטן.

לאחר החתונה התקשינו להביא ילדים, עברנו בין הרבה רופאים שלא הצליחו לעזור לנו. היינו מאוד מיואשים והלכנו לרב כדורי לקבל ברכה, הרב בירך אותנו ולאחר כמה חודשים סבתא נכנסה להריון.

לאחר כמה שנים, בהיותי עובד בחנות דגים, סבלתי מכאבי גב חזקים בגלל העבודה הפיזית. חבר קרוב שלי הציע לי לעבוד בכנסת בתור סדרן. העבודה בכנסת הייתה מעניינת ופגשתי הרבה אנשים חשובים מהארץ ומחו"ל. עבדתי בכנסת במשך  35 שנים, עד הפרישה.

כיום סדר היום שלי זה לרוב לימודי תורה וללכת לשוק. תחביביי הם כדורגל, ערוץ חיות וטבע וכדורסל. יש לי שישה ילדים ו- 26 נכדים, והחלום שלי זה לזכות לראות נינים. תקופת הקורונה הייתה מעט קשה אבל עברה בשלום.

דברים העוברים מדור לדור אצלנו במשפחה הם ריקודים ומתכונים.

הזוית האישית

לינוי וסבא יצחק: נהנינו מאוד לדבר אחד עם השני ולגלות אחד על השנייה דברים שלא ידענו.