מאגר סיפורי מורשת

סבא יזהר מספר

נולדתי בבית חולים ליולדות, הקריה, בתל אביב (אינו קיים) כילד רביעי במשפחה עם עוד אח ושתי אחיות.

את ילדותי העברתי בשכונה שבעברה הייתה כפר ערבי שנקרא "גמוסין" ובשמה העברי גבעת עמל א' רחוב ב' מספר 5. השכונה שכנה בצפון תל אביב וכיום נבנו על חורבות השכונה, מגדלי אקירוב היוקרתיים. השכונה התאפיינה בבתים ערבים חלקם שמשו בעבר כאורוות לסוסי הערבים העשירים. בבית היה חדר שינה אחד בו לנו הורי סבי ושלושת אחיו. כמו כן היה מטבחון קטן והשרותים היו בחצר מחוץ למבנה. האווירה בשכונה הייתה נפלאה והקשר בין השכנים היה מעולה כמו משפחה. כולם הכירו את כולם וכולם נכנסו לבתי השכנים באופן חופשי וללא צורך בהודעה או תאום.

באותם ימים לא היו טלפונים כלל ובשכונה היה טלפון ציבורי אחד ששימש את כל התושבים בתשלום ואסימונים.

ההווי בשכונה היה נפלא ועיקר העיסוקים של סבי וחבריו היה סביב משחקי רחוב או משחקים שהוכנו על ידם. המשחקים ברובם כבר אינם קיימים כיום ונזכיר כמה מהם:

• גוגואים – חרצני פרי המשמש
• פורפרה – חרוט מעץ עם חוט שהיה מתלפף סביב הפורפרה ובאצמעותו מסובבים את הפורפרה בהטלה לרצפה
• דודס – חרוט מעץ המחודד בשני צדדיו שיהיה מוטל למרחוק באמצעות חבטה עם מוט מעץ (בדומה לבייסבול של היום)
• גולים – עיגולי זכוכית
• משחקי תופסת ומחבואים ברחבי השכונה.
• בניית עגלות עם גלגלי שיניים עליהן רכבנו ברחבי העיר.

למדתי בבית ספר יסודי דתי "מירון" על גדת הירקון, אליו היה רוכב על אופניו. סבא היה תלמיד בסדר שלצד הלימודים גם שקד לברוח לעיתים מהכיתה על מנת לשחק עם חברים.

בבית הספר התיכון, עירוני ח', למדתי במגמה כלכלית שבמוקדה לימודי הנהלת חשבונות עם סיום התיכון. התגייסתי לחיל השריון, טירונות בבסיס טירונים בעיר רפיח, (עיר מצרית שנכבשה במלחמת ששת הימים). עברתי קורס מפקדי כיתות, במחנה "ג'וליס" אותו סיימתי בהצטיינות. עם סיום הקורס הוצבתי בחטיבת השריון 401 בגדוד 195 בפלוגת הרגלים בבסיסי שריון שונים שהיו במרחבי חצי האי סיני ומשם הוצבו על המעוזים שהיו על גדות תעלת סואץ ובעצם הגנו על הגבול הדרומי מול הצבא המצרי".

עמית ממשיך ומספר על סבא

כחודשיים לפני מלחמת יום הכיפורים, השתחרר סבא מהצבא אך המלחמה שפרצה באוקטובר 1973 החזירה אותו לשרות מילואים של כחצי שנה. את המלחמה העביר סבי ברמת הגולן שם הוצב כמפקד נגמ"ש מסוג M113 הידוע גם בשם "זלדה". המלחמה הייתה קשה ובתנאי מזג אוויר חורפיים קשים. המראות והזכרונות קשים, קרבות עקובים מדם והיו נפגעים רבים וזו תקופה בה לחמה מדינת ישראל על קיומה ולשמחתינו יצאנו ממנה מנצחים.

לאחר המלחמה גוייס סבא למערכת הביטחון, התחתן עם סבתא יפה ונולד הבן הראשון אביב. בהמשך נשלח סבא לשליחות בברזיל שם שרתו סבתא והוא במשך כשלוש וחצי שנים שבסיומן נולדה הבת השנייה לירון ולאחר מספר שנים גם טל הבת השלישית.

עם שובם מברזיל חזר סבא לשרת במערכת הביטחון ואילו סבתא שבה למקום עבודתה במשרד הביטחון משם פרשה לגימלאות בשנת 2019. סבא המשיך למלא מגוון תפקידים במערכת הביטחון משם פרש בשנת 2004 ועבר לעבוד בחברת "אירונאוטיקס" המייצרת מטוסים ללא טייס, עד שנת 2022.

לסבא וסבתא נולדו שישה נכדים, אורי (16), אנה (14), יובל (13 וחצי), ניר (12), עמית (11וחצי) וארי (5). כמו כן אנו מצפים, בשעה טובה, לילד נוסף ביולי 2023. סבא וסבתא בקשר מצויין איתנו הנכדים ואנחנו נפגשים הרבה ומבלים ביחד ככל הניתן. אנו חוגגים את מרבית החגים ביחד ונהנים לשהות ביחד.

סבא אוהב ספורט ולכן יש לנו גם הרבה מן המשותף בענין זה".

הזוית האישית

סבא יזהר: אהבתי לספר לנכדי עמית את סיפור ילדותי תוכנית הקשר הרב דורי שימחה אותי מאוד וקירבה אותי לנכדי.

עמית: שמחתי לשמוע את הסיפור המדהים של סבא ואני מרגיש שהתוכנית הקשר הרב דורי קירבה אותנו מאוד אחד לשני.