מאגר סיפורי מורשת

שמי זהר ליכטנשטיין, נולדתי בשנת 1940. נולדתי ברפובליקה שהייתה שייכת בעבר לרוסיה. פעם רוסיה הייתה אימפריה גדולה שקראו לה ברית המועצות ואני נולדתי באחת הרפובליקות שהיו שייכות לברית המועצות, שם הרפובליקה היה: Komi A.S.S.R. שזה ראשי תיבות של מדינה של רוסיה שהייתה סוציאליסטית, זה היה בתקופת מלחמת העולם השנייה ואני נולדתי שם.

בעקבות זה שההורים שלי שהיו ממוצא פולני, הם הצליחו לברוח מפולין כי פולין הייתה מופצצת על ידי הצבא הגרמני ואחרי שהם ברחו השלטונות ברוסיה לקחו אותם לרפובליקה שציינתי, שהיא נמצאת במקום מאוד צפוני ברוסיה ששם מזג האוויר מאוד קר. בחורף הטמפרטורות היו יורדות לכמעט מינוס שלושים מעלות. זה היה מקום מאוד נידח והחיים שם היו קשים ולא הייתה כמעט אספקת מזון.

לגבי ההורים שלי, כאמור, ציינתי שהם היו יהודי פולין זאת אומרת יהודים שנולדו בפולין. אנחנו היינו בתקופת השואה רוב הזמן באותה רפובליקה רק לקראת סיום מלחמת העולם השנייה שהסתיימה בשנת 1945 הרוסים העבירו את ההורים שלי לרפובליקה אחרת בברית המועצות, למקום נוח יותר עם מזג אוויר נעים יותר ועם חקלאות. שם הם היו בערך שנה.

תקופת בית הספר

בתום מלחמת העולם השנייה ההורים שלי התבקשו לחזור לארץ מולדתם שהיא פולין, הרוסים שלחו אותם ברכבת לעיירה ושם ביליתי את החיים שלי מגיל 6 עד גיל 9 וחצי. למדתי שם בבית ספר בכיתות א'-ד'. בחלק מהזמן למדנו אפילו עברית כי זה היה בית ספר של יהודים. אבל אחרי זמן מה לא היה אפשר ללמד שם בגלל השלטון הפולני, אבל עדיין למדנו שם פולנית וקצת יידיש. בערך באמצע כיתה ד' אני והמשפחה שלי עלינו לארץ.

עלייה לארץ

נסענו דרך כל מיני ארצות ברכבת, הנסיעה נמשכה כמעט שבוע, באיטליה ירדנו מהרכבת והביאו אותנו למין מחנה של עולים שהמתינו לעלות לארץ ישראל, זה היה בשנת 1950. שם בילינו מספר שבועות ואז הגיעה ספינת מעפילים, עלינו עליה והפלגנו לארץ ישראל. הספינה הייתה מאוד ישנה, מאוד לא משוכללת, והיא התנדנדה מאוד בגלים, סבלנו כי היה קשה לאכול. החוויה הייתה מאוד לא נעימה אבל כעבור שבוע הגענו לארץ ישראל.

שירות צבאי

התגייסתי לצבא בשנת 1958 בהתחלה עשיתי טירונות בחייל קרבי אבל ביקשתי לעבור לאגף החינוך, כי הצטיינתי במוזיקה בנגינה על אקורדיון. הכלי הזה היה חשוב מאוד בהרכבי מוזיקה. לבסוף בשנת 1960 התקבלתי ללהקה הצבאית והייתי נגן אקורדיון. ביליתי את רוב הזמן בלהקה הצבאית עד שהשתחררתי.

היכרות ונישואים

כשהייתי חייל בצבא חבר שלי שפגש את אשתי באיזשהו מקום סיפר לה שיש לו חבר, שזה אני, והוא חשב שכדאי שנכיר אחד את השניה. אז הוא קבע מפגש, והגעתי. אחרי כמה שנים היא הפכה לבת זוגתי, ואנו חיים ביחד עד היום.

הזוית האישית

הנכד גלעד: "היה נחמד לכתוב את סיפור חייו של סבי, למדתי יותר לעומק על החיים בעבר ובמלחמת העולם השנייה"