מאגר סיפורי מורשת

זיכרונות ילדות

שמי זהר אבן צור, נולדתי בתל אביב בשנת 1944. מי שבחר לי את השם היה הרופא. זה היה ערב פסח והשם היה מאוד נדיר באותם זמנים. אימא שלי מאוד אהבה את השם "זהר", לכן החליטו בסוף לקרוא לי כך.

בילדות מאוד אהבתי ריצה ואתלטיקה, אבל בגלל חוסר מודעות של ההורים לנושא פיתוח תחביבים ומצב כלכלי לא טוב, לא פותחו התחביבים.

בילדותי גרנו בתל אביב הקטנה, בדירה עם המשפחה המורחבת שלי ועוד אנשים שלא הכרתי. מצבנו  הכלכלי לא היה משופר – גרנו חמישה אנשים בחדר אחד. בחדר היו שולחן, מיטה ומיטות נוספות, שביום היו מקופלות ובלילה נפתחו למיטות.

 אני ואמי בילדותי

בגיל תשע עברנו לדירה משלנו ביד אליהו. אני ואחי הכנו כדור מסמרטוטים ישנים והיינו משחקים בו בבית. ברחוב, שהיה בעצם שביל עפר, היינו משחקים עם כדור-רגל עם כדור אמיתי.

בחג פורים בילדותי

זכור לי מקרה בשנת 1956, בזמן מבצע קדש, בזמן המשחק לא שמתי לב שליד הכדור הייתה לבנה שבלטה מהאדמה, בעטתי בלבנה במקום בכדור, מאוד חזק, וההורים שלי ניסו למצוא רופא שיכול לבדוק מה קרה לי, אבל בגלל המלחמה כל הרופאים היו מגויסים. לבסוף, אחר כמה ימים, מצאו רופא ואז התברר ששברתי את כף הרגל. אני זוכר את היום הזה ממש טוב.

בהמשך ילדותי הייתי בתנועת נוער, לימודים  בבית ספר החיי"ל ביד אליהו. הייתי תלמיד טוב. באותה תקופה כדי להתקבל לבית ספר תיכון היה צריך להצליח במבחן סקר שנערך בכיתה ח'. למזלי הרע חליתי באותו יום ולא נבחנתי. זה גרם לכך שלא יכולתי ללמוד בתיכון עיוני, ולמדתי באורט גבעתיים. תעודת בגרות עשיתי בלימודים חיצוניים.

צבא

התגייסתי לנח"ל בשנת 1962. היינו בהיאחזות נחל כרם שלום. בזמן שהייתי בהיאחזות נפצעתי ולכן לא המשכתי עם חברי לגרעין לגדוד 50 של הנח"ל. כאשר השתחררתי נשארתי תקופה קצרה בקיבוץ זיקים. אחר כך חזרתי לבית ההורים שבינתיים עברו בשנת 1962 לגור בגבעתיים.

בתקופת השירות הצבאי

משפחת ההורים

לאבא שלי קראו יוסף מיטגשטיין ולאימא שלי קראו שרה בקר. שניהם נולדו בפולין בעיר ורשה, אבל נפגשו והכירו אחד את השנייה בארץ. למזלם, הם עלו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה. יש לי שני אחים – יגאל ויצחק (יצחק נקרא על שם דוד שלי שנפל במלחמת השחרור).

נישואים

פגשתי את סבתא (לאה) במסיבה וכך הכרנו. לאחר כשנה הצעתי לה נישואים. התחתנו כשהייתי בן עשרים וארבע בתאריך 17.12.1968. החתונה הייתה בגבעתיים, בחורף, בנר שלישי של חנוכה. אני זוכר שהייתה תזמורת קטנה שניגנה בחתונה.

 ביום נישואי עם לאה

עבדתי בבנק דיסקונט משנת 1968 באגף המחשבים שהיה דבר מאד חדשני בארץ. לא היו לימודים מתאימים באקדמיה והכל נלמד בקורסים ותוך כדי עבודה. בהמשך למדתי במקביל לתואר באוניברסיטה הפתוחה.

משפחה

אני זוכר את הלידה של בתי הבכורה, קרן. הלכתי לעבודה באותו יום ובאותו זמן לא לכולם היו טלפונים, אז התקשרו למשרד שלי להגיע לבית היולדות מייד. הגעתי למזלי בזמן. לאחר שנולדה קרן, במהלך השנים, נולדו גם עדי  ואחריה נטע, שלוש בנות, שלושתן נשואות ויש לנו שמונה נכדים נחמדים: ארבע בנים וארבע בנות.

 תמונה משפחתית

הזוית האישית

יעל: זו הייתה חוויה נפלאה ומאוד נהנתי.

סבא זוהר: תמשיכו עם התכנית!!