מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי גיורא על שם שמעון בר גיורא שהיה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול. נולדתי בישראל בעיר ירושלים על הר הצופים בשנת 1941

גרנו בזמן הזה בקיבוץ קריית ענבים. לאחר זמן מה עברנו לקריית חיים. גרנו בבית של שני חדרים. בחדר אחד ישנו שלושת האחים (שני בנים ובת) ובחדר השני ההורים. שם אחי אריה, שם אחותי צפרא

היינו מרוחקים כקילומטר מהים, בשנים הראשונות לא היה בקרבתנו בית כנסת, השכונה שלנו הייתה חילונית. אבא שלי עבד בנמל חיפה, ואמא שלי הייתה מטפלת בילדים. כמו כן אבא שלי היה פעיל ב "הגנה". ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה. "ההגנה" הוקמה ב-1920 על מנת לכונן הגנה כוללת ליישוב מפני התקפות ערביי הארץ. ויקיפדיה.

שניהם עבדו קשה, לא היו בילוים ולא מסעדות. את כל המצרכים קנינו במכולת, בזמנו היה קיצוב ,והיו תלושי מזון, למשל – קיבלנו רק חצי כיכר לחם ליום, וחצי בלוק קרח למקרר לשבוע. מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. ויקיפדיה.

ביום יום אכלנו לחם שחור מרוח במרגרינה וריבה, ירקות ,פירות, חלב גבינה, ביצים ואטריות ,מרק ירקות. ביום שבת היה אוכל יותר חגיגי, לפעמים היה עוף או דגים. ועוגת שמרים, או עוגת גבינה תוצרת בית. הבגדים שלבשנו היו פשוטים (תוצרת "אתא" )וגם בגדי ההורים היו פשוטים. לא היה לנו שום מכשיר חשמלי בבית. האוכל בושל על פתיליה או פרימוס.

ההורים שלי חיו בצנעה ונהנו ממה שיש להם. הם עלו לארץ לפני קום המדינה, ולהורים שלי לא נשאר זכר מהמשפחות שלהם שנשארו בפולניה. אנחנו גדלנו ללא סבא ללא סבתא ללא דודים ודודות.

אנחנו האחים התחתנו והקמנו משפחות לתפארת. אני מקווה שהנכדים שלנו מודעים לאושר שהם נמצאים בו.

הזווית האישית

אייל: היה ממש מעניין ללמוד על העבר של סבא שלי, ועל תקופות שונות בחייו.