מאגר סיפורי מורשת

שמי אמנון קטלן, אימא שלי רצתה בת ויצא בן. היא אמרה שאם תצא בת נקרא לה 'תמר', ואם יצא בן נקרא לו 'אמנון', וכך נבחר שמי. ההורים שלי הם מלכה ושמואל קטלן, הם עלו מטורקיה בשנת 1931, יחד עם אחי הגדול שהיה בן שנה, בעקבות פוגרום שהיה בטורקיה. הם עלו לרחובות שהייתה אז מושבה קטנה. שמואל אבי עלה במקור מבולגריה והכיר את אימא שלי בטורקיה – הוא היה מייבא גבינות מבולגריה לטורקיה.

נולדתי ברחובות בשנת 1946, שנתיים לפני קום המדינה, בבית יולדות רחובות. גרנו בחבצלת, שהייתה שכונה בעיר ולמדתי בבית ספר שהיה בשכונה, היו לי המון חברים. בגיל 13 עברתי לקיבוץ רמת השופט, זה היה בשנת 1960, בעקבות אחי הגדול ובעקבות תקופת הצנע, במהלכה לא היה כסף וההורים שלי היו מקבלים תלושים בשביל אוכל. אני זוכר שאבא שלי היה מלחים קופסאות שימורים עבור ירקות שגידלו בגינה. זו הייתה ילדות מיוחדת.

בקיבוץ הייתה חברת הנוער, היינו יוצאים למחנות וטיולים להכרת הארץ. עבדנו כל יום שלוש שעות במטעים, מאוד נהניתי מזה. היו לי הרבה חברים וחוויות טובות של ילדים ונערים שהגיעו לקיבוץ מכל מיני מקומות, עד היום אנחנו בקשר מאוד מיוחד. למדתי עד כיתה י"ב ואז התגייסתי לצבא בשנת 1964.

מלחמות ישראל

בצבא התגייסתי לנח"ל, לקורס מ"כים בשבטה. הייתי חניך מצטיין וקיבלתי זימון ישיר לקצינים. "עפו עלי" ורצו אותי בשירות. השתתפתי בכל המלחמות: במלחמת ששת הימים בשנת 1967 הייתי ברמת הגולן והשתתפתי בקרבות על הפיתולים. אחרי המלחמה הייתי בסיני ועבדתי בהקמת ביצורים. במלחמת ההתשה פגעתי בזחל"ם סורי במוצב 105, אפילו כתבו עלי בעיתון. אני זוכר שנפלה פצצה ממטוס מטר לידי, היא עשתה בור גדול ולא התפוצצה. במלחמת יום הכיפורים כבר היה לי ילד בן כמה חודשים, זה היה אבא של איתי נכדי. השתתפתי בקרבות קשים מאוד. זכור לי שנפגשתי עם אח שלי במעלה החרמון באמצע הקרבות וזה היה מאוד מרגש. במלחמת לבנון הגעתי לשדה התעופה בביירות, קרענו להם את הצורה. נלחמנו קשה והוצאנו את אש"פ מלבנון. שירתי במשך שנה במילואים עד שחזרתי הביתה.

הזוית האישית

סבא אמנון: נהניתי מאוד לספר לנכדי איתי על העבר שלי.

איתי הנכד המתעד: למדתי הרבה מהסיפורים של סבא.