מאגר סיפורי מורשת

שמי אבינועם אבגנים, נולדתי בירושלים, ילד רביעי מתוך שישה ילדים, חמישה בנים ובת אחת.

גרנו בבית קטן והמצב הכלכלי לא היה כל כך טוב. כל מה שהיה קשור למזון וביגוד – לא היה מספיק. אהבתי לעזור בבית, גם במשימות שונות וגם בפרנסה, עבדתי קצת והייתי נותן את הכסף שהרווחתי להורים כדי לעזור להם.

אפילו כשהייתי קטן היה לי חלום שנעבור לבית יותר גדול אבל זה לא קרה… הדירות היו קטנות, לא היה הרבה מקום ושיחקנו הרבה בחוץ עם חברים וילדים בשכונה. אהבתי לשחק בחמש אבנים ובקלאס. לא הייתי שובב, אבל בעיקר בפורים היינו זורקים נפצים בחצרות, וזה היה עושה רעש ומפחיד אנשים.

במשפחה יש סיפור על כך שאבא שלי היה נהג משאית ואני ילד ממש קטן, בן שלוש, נכנסתי למשאית, התחלתי לשחק שם בכפתורים ופתאום המשאית התחילה להדרדר. אחרי 70-80 מטר המשאית נקעה בקיר ונעצרה. וזה היה ממש נס שאף אחד לא נפגע וזה נגמר כך.

לא חגגתי ימי הולדת בכלל, רק בר מצווה. את החברים של הכיתה הזמנתי לבית של סבתא שלי שגרה קרוב אלינו. למשפחה עשינו אירוע בחצר של הבית, משהו ממש צנוע כי לא היה הרבה כסף. את החגים עשינו ממש דומה להיום, את ראש השנה ופסח בדרך כלל עם סבא וסבתא.

בילדותי אהבתי לאכול אורז עם פול וקציצת בשר או חתיכת עוף. למדתי בבית ספר דתי, אהבתי חשבון וגמרא. חשבון עניין אותי, אהבתי לפתור תרגילים שמורכבים משאלות מתמטיות.

שירות צבאי

שירתי בחיל הקשר. הייתי ביחידה סודית, היינו מעט מאוד אנשים. הייתי שם במלחמות. במלחמת ששת הימים ויום כיפור הייתי כבר במילואים.

הכרתי את אשתי, סבתא זולי, דרך חברה משותפת. סבתא היא הבת הבכורה במשפחה וזו הייתה החתונה הראשונה. אחר כך נולדו הילדים והתרחבה המשפחה.

אני איש טכני, אוהב לפתור בעיות טכניות ואוהב לעזור לאנשים כשאני רואה שעושים עוול למישהו. למשל, בצבא אם הענישו מישהו כשלא הגיע לו, תמיד התערבתי, למרות שזה הזיק לי.

המסר שלי

כיבוד הורים – כבד את אביך ואת אמך. בעיקר להיות בן אדם, לא לעשות לאחרים מה שאתה לא אוהב שיעשו לך. ותמיד לשפוט את עצמך ואחר כך את האחרים, להיות אדם עם יושרה.

הזוית האישית

אסף הנכד המתעד: היה לי מעניין להקשיב לסבא ולסיפורים שלו. אני מאחל לסבא שיהיה בריא ושיהיו לו חיים ארוכים וטובים!