מאגר סיפורי מורשת

סבא אבי בכר מספר לליאם

סבא אברהם וסבתא מזל נולדו בטורקיה ושם נולד גם אבא שלי עובדיה. אבא שלי עובדיה עלה לארץ בשנת 1948 כשהוא היה בגיל 18 .הוא עלה לבד לארץ בלי ההורים שלו .הוא עלה ב"עלית הנוער". כשהוא עלה לארץ הוא הגיע לקיבוץ רמת הכובש.

סבא משה וסבתא חורסי נולדו גם בטורקיה.שם גם נולדה אמי אסתר. בזמן שאמי נולדה סבתא שלי חורסי שהיא האימא של אימא שלי נפטרה. אימא שלי סיפרה לי שכל שנות ילדותה גדלה אצל הדודים שלה. גם היא עלתה לארץ ב"עלית הנוער" בשנת 1948והגיעה לקיבוץ רמת הכובש.

גם אבא שלי עובדיה וגם אימא שלי אסתר היו בקיבוץ ברמת הכובש משנת 1948 עד לשנת 1954. לאחר מכן העבירו אותם לראשון לציון והם גרו במעברות שהיו בתקופה זו. באותה שנה הם התחתנו. אני נולדתי שנה אחרי זה  בתאריך 7/6/1955 בשיכון המזרח במעברות. במעברות היו חלק אוהלים וחלק צריפים שבנוים מעץ. בזמן שנולדתי סבא וסבתא מצד אבא עלו לארץ וגם סבא מצד אימא.

כשהייתי בגיל חמש ההורים שלי עברו לגור ברמת אליהו בראשון לציון. באותה תקופה בנו בתים חדשים. אני זוכר שאמי רשמה אותי לגן ילדים. אחרי שנתיים בגן ילדים אמי רשמה אותי לבית ספר ויתקין שהיה קרוב לביתי לכיתה א'. מאוד התרגשתי להגיע לכיתה כל יום. מאוד אהבתי את שיעורי טבע ושיעורי מוזיקה.

היו לי כמה חברים וחברות בכיתה שהיינו ביחד כל הזמן. היינו משחקים בשכונה כדורגל או מחניים או תופסת וקלאס. הייתה ילדה בכיתה בשם ניצה שמצאה חן בעיני והיינו חברים טובים. אהבתי אותה. כל בוקר כשהייתי קם הייתי רוצה להגיע לבית הספר ולראות אותה. היו לי שני חברים קרובים אלי, ראובן וזוזי, שהיינו כל הזמן נפגשים אחרי בית הספר, משחקים ביחד, עושים כייף ביחד. היינו ישנים אחד אצל השני.

אהבה למוזיקה – הלהקה שלנו

הייתה לי אהבה מיוחדת למוזיקה בגלל שאמי הייתה שרה כל הזמן בבית. היה לה קול מיוחד. בגיל 13 בבר מצווה ביקשתי מאבי מתנה לבר מצווה גיטרה קלאסית. יום אחרי זה קיבלתי את הגיטרה והתחלתי לנגן. ממש אהבתי את זה. בגיל 16 הגעתי לבית הנוער בתל-אביב והתחברתי ללהקת הזמר. בלהקה היו הרבה זמרים וזמרות מוכשרים.

אחת הזמרות הייתה עופרה חזה שהיה לה קול יפה ומיוחד. היה גם זמר בשם ראובן ארז. הלהקה הייתה אחת החוויות הכי כיפיות וטובות שהיו לי. היינו נפגשים פעמיים בשבוע לחזרות. אחרי החזרות היינו הולכים לאכול פלאפל בשוק בצלאל בתל אביב. היה לנו הרבה הופעות עם הלהקה בכל הארץ – קיבוצים, ישובים. הלהקה הופיעה גם בחו"ל. לצערי, הייתי צריך להתגייס לצבא ולכן לא הצטרפתי אליהם.

להקת "להבות אש" 1969, סבא עם הגיטרה מימין

אהבתי מאוד את החגים כמו פסח שהייתי עוזר להורי לנקות את הבית וללכת לעשות קניות לחג אהבתי מאוד את המצות. בחג פורים היינו מתחפשים כמה חברים לחבורת קאובויים עם אקדחים והיינו משחקים כמו בסרטים.

בכיתה ד' אמי העבירה אותי מבית ספר ויתקין לבית ספר דתי בשם "שדה חמד" שהוא היה גם מעין פנימיה שם למדו ילדים וגם ישנו. אני לא כל כך אהבתי שעברתי ללמוד שם, כי אני הייתי צריך להיפרד מכול החברים שלי בבית ספר הקודם. בבית ספר "שדה חמד" הלימודים היו יותר קשורים לתורה ולחינוך דתי.

כשהייתי בכיתה ז' פרצה מלחמת ששת הימים אני זוכר שהיו הרבה אזעקות. כל פעם היינו צריכים לרוץ עם אמי ושני אחי למקלט שהיה בסוף הרחוב. לאחר המלחמה היו לנו טיולים מבית הספר לירושלים. זכורה לי הפעם ראשונה שראיתי את הכותל המערבי. מאוד התרגשתי להיות ליד האבנים הגדולות. התפללנו שם וגם שמנו פתקים בין האבנים.

שירות הצבאי

התגייסתי בגיל 18 בשנת 1973 בחודש אוגוסט חודשיים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים. בימים הראשונים לאחר הגיוס לקחו אותנו לטירונות. זו הייתה חוויה לא הכי נעימה כי טירונות זה דבר קשה. היינו באוהלים בשטח פתוח: היה מאוד קר בלילה. היינו צריכים לקום מאוד מוקדם בבוקר ולהתחיל בכל מיני אימונים שהיו די קשים ועם משמעת חזקה. לי באופן אישי היה די קשה עם כל המסגרת הצבאית, כי היה לי הרבה חופש בבית. תמיד עשיתי באופן חופשי את רצוני ובצבא היינו צריכים לקום מוקדם ולהתנהל בצורה אחרת. האימונים בטירונות היו די קשים והייתה לי הרגשה שקשה לי להסתגל למסגרת.

סיימתי את הטירונות אחרי חודש ואז עשיתי קורס של טכנאי גנרטורים. באמצע הקורס שהייתי די מרוצה מהלימודים  פרצה מלחמת יום כיפור. אז הפסיקו לנו את הקורס ולקחו אותנו ליחידת סיוע ללוחמים. הכנו בבסיס במרכז הארץ מזון – מנות קרב והיינו שולחים את המנות ללוחמים בשטח. היינו מגיעים עם שיירות של משאיות ומחלקים את המנות ללוחמים. בסיום המלחמה חזרנו לקורס טכנאי גנרטורים.

הזוית האישית

סבא אבי: נהניתי מאוד להשתתף בתוכנית. הייתה לי חוויה מרגשת להיות עם ליאם, נכדי הבכור והאהוב. הרגשתי שזה חיבר אותי אליו יותר. אני רוצה לאחל לו שתהיה לו אהבה גדולה לאחיו ולמשפחתו.

ליאם: היה לי מאוד כייף בתוכנית עם סבא. הביקור במוזיאון "אנו" הייתה חוויה בלתי נשכחת.