מאגר סיפורי מורשת

אחרי הצבא בשלהי האוניברסיטה

בשנת 1967 הייתה מלחמת ששת הימים. קראו לי מהבית והיינו כשלושה שבועות בהמתנה עד המלחמה. הייתי ביחידה שנקראה קשר סיוע אווירי. במלחמה היינו באזור ג'נין ושכם ואחר כך האוגדה עלתה לרמת הגולן לכבוש את קונטירה.

מידי קיץ נסעתי לעזור למשפחה בניהול המלון המשפחתי בהר כנען צפת. שם המלון היה פסגה. שהייתי במלון כל קיץ כחודשיים ימים. לאחר מלחמת ששת הימים אוממה , באה למלון להתארח.  הייתי במשרד הקבלה והיא ביקשה להתארח אבל לא הייתה מוכנה לשלם מחיר מלא. סירבתי לקבל אותה. אבל כרגיל היא בלבלה את המוח ובת דודתי טובה קיבלה אותה.

אוממה היא ניצולת שואה. היא נולדה בסלובקיה בעיר טופולצ'ני. בשנת 1943 או בשנת 1944 היא הובלה, כמו יהודים רבים אחרים למחנה ההשמדה אושוויץ, הנמצא בפולין. היא שוחררה מהמחנה על ידי הצבא הרוסי בשנת 1945. הוריה הושמדו במחנה וזה מהווה טראומה בשבילה עד היום.

אוממה מאוד חיבבה אותי וביקשה שאכיר את ביתה לאה. תחילה סירבתי. אבל אוממה לא הרפתה וארבה לי ליד ביתנו בתל אביב ובלבלה לי שוב את המוח ורצתה שוב שאכיר את ביתה לאה. כדי להשתחרר ממנה הסכמתי. כך באתי ביום שישי בערב לביתם של אוממה וסבא משה. לאה פתחה לי את הדלת כאשר חיוך גדול על שפתיה וכך רכשה את ליבי. מאז אנחנו יחד. שנתיים היינו חברים ואחר כך נישאנו באוקטובר 1969 לאה הייתה בת 20 ואני בן 26. חודש לאחר החתונה עברתי את הבחינות בלשכת עורכי הדין וקיבלתי רישיון לעבוד כעורך דין.

כשנה לאחר נישואינו נולדה ביתי הבכורה יפעת. הלידה הייתה קשה מאוד ולאה סבלה מאוד. אפשר לומר שלאחר לידה זו לאה השתנתה באופן משמעותי. קודם לכן היא הייתה עדינה ורכה ולאחר הלידה היא למדה לעמוד על שלה ונהייתה קצת קשוחה.

סבא וסבתא ביום חתונתם

שנה לאחר מכן נולדה ענת ביתי השנייה. זה היה ביום שישי בערב. הלידה הייתה קלה ומהירה.

שש שנים לאחר מכן נולד רועי ילדנו השלישי. הלידה הייתה מוזמנת ויחסית קלה.

כאשר רועי היה תינוק בן חצי שנה עברנו דירה מרחוב אבן גבירול לדירה שכורה ברחוב משה שרת. הדירה הייתה אומנם בת שלושה חדרים אבל הרבה פחות מסודרת מהדירה שהייתה לנו באבן גבירול. המעבר מדירה לדירה היה מאוד קשה ללאה והיא סבלה מהמעבר במשך הרבה שנים. לאחר שנתיים עברנו לדירתנו הנוכחית ברחוב שי עגנון 30. בדירה החדשה יפעת וענת לפי בקשתן קיבלו חדר אחד ורועי בחר בחדר הצמוד.

איך זה להיות סבא?

בננו רועי נשא לאישה את חברתו טל לאחר שמונה שנות חברות, בחודש ספטמבר בשנת 2003.

אף על פי שרועי היה הצעיר בחבורה הוא הראשון שהתחתן. למרות שהיינו מבוגרים, לאה ואני לא היו לנו עדיין נכדים. לשאר חברינו היו כבר מספר נכדים ניכר ובכל מפגש תמיד שוחחו על הנכדים שלהם.

באחד מימי השישי, בארוחת שבת הופיעו טל רועי ובאפי. כאשר היינו עושים את ברכת המוציא לחם מן הארץ, על חלות שבת, באפי הייתה קופצת וממתינה לחלקה בחלה.{אוממה תמיד פחדה מבאפי, זיכרונות רעים שהיו לה מתקופת השואה}. לפתע הודיע רועי עם חיוך קטן על שפתיו שאנו עומדים להיות סבא וסבתא. כולם קמו ונשקו את טל ואת רועי.

אחרי שנה נולד נכדנו הבכור לשמחתנו הרבה. לאחר שמונה ימים היה ברית המילה בחגיגיות רבה. שמו בישראל הוא יותם יוסף משה יהשוע. לאחר שלושים יום עשינו פדיון הבן.

אין ספק שהולדת הנכד הבכור הכניס אותנו לקטגוריה חדשה של סבא וסבתא.

כאשר יותם היה בן 10 חודשים זכינו לשמחה נוספת. ענת ופיטר נישאו בשנת 2005. בחתונה שלהם יותם הקטן זחל על הדשא.

ברבות הימים נולדה עמית אחריה יהונתן אחיה, אחריו אלון אחיו של יותם, אחר כך נולדה אמה אחות של עמית ויונתן ובסוף האחרונה החביבה מאיה אחותם של יותם ואלון.

יש לנו כיום שישה נכדים מופלאים. יפים נחמדים וחכמים.

בכל ימי שישי נפגשים בביתנו הילדים והנכדים. משחקים בכל מיני משחקים כגון: כדורגל: יותם אלון יהונתן וסבא, מחבואים: יותם אלון יהונתן עמית וסבא, בקוביות: אמה ומאיה, רמיקוב: יותם עמית אלון סבא סבתא יפעת רועי ענת.

בתאריך ה- 14.1.16 נפגשנו אני ויותם בבית ספרו לפרויקט הקשר הרב דורי ובכל מפגש אני נהנה מחדש

משפט חוכמה אשר לימדתי את יותם: אלה הקלפים שחולקו לי.

משמעות: כל אדם צריך לדעת את יכולותיו ואת מגבלותיו ולקבל באהבה את מה שיש. זה לא אומר שלא צריך לשאוף ליותר אבל לדעת גם להסתפק במה שקיבלנו ולומר על כל דבר גם זו לטובה.

 יותם סבא וסבתא

תשע"ו  2016

תכנית הקשר הרב דורי

מורה מוביל – אשל הרשקוביץ