מאגר סיפורי מורשת

הנכדה אור מדר מתעדת את הסיפור של סבתא שלה שושי רוט.

שמי אור מדר, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ראיינתי את סבתא שלי ושמעתי פרטים מעניינים על חייה.

סבתא שלי, שושי רוט, נולדה בישראל בשנת 1948 בעיר בני ברק. שם המשפחה שלה לפני שהיא התחתנה היה פשרופר. הוריה קראו לה שושנה על הסבתא שלה. סבתא שושי ידעה לדבר הונגרית, אבל לרוב היא דיברה בעברית.

עד גיל חמש היא והמשפחה שלה גרו בחדר משותף, והיה להם מטבח קטן ושירותים משותפים עם השכנים. הם גרו בקצה ההר, ושם הם גידלו תרנגולות. הייתה להם חורשה קטנה שגדלו בה פרחים.

לאבא שלה קראו יעקב ולאימא רבקה, הם שלושה אחים. האבא עבד בעבודות מזדמנות, העיקר שיוכל לפרנס את המשפחה.

סבתא למדה בבית הספר "בית יעקב" בבני ברק. הם למדו כמעט את כל המקצועות, שלומדים היום. רק אולי, לחלק מהמקצועות קראו בשמות אחרים. סבתא שלי מאוד אהבה את לימודי הגאוגרפיה, וכמובן, את ההפסקות. היא אהבה לשחק קלאס, 5 אבנים ולקפוץ בחבל. בבית הספר היו גם טיולים קטנים של חצי יום. היו שיעורים ומבחנים והרבה לימוד בעל פה.

הזיכרון הכי מתוק שלה זה, שהיו להם תרנגולות בחצר, והיא הייתה מטפלת בהם. הזיכרון הכי מפחיד שלה זה, שאבא שלה נפטר.

 סבתא שושי בצעירותה

הזוית האישית

אור מדר: במהלך השיחות שלנו גיליתי, שיש לי לסבתא שלי דברים דומים: יש לנו אותו צבע עיניים לשתינו עיניים חומות, יש לנו גם את אותו צבע שיער, ויש לנו גם תחביב משותף, שתינו אוהבות לבשל.