מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני דניאל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ואני רוצה לספר על העבר של סבתא שלי, סבתא ציפי. סבתא שלי נולדה בתאריך 7.2.1964 בישראל. בבית שלה דיברו בשתי שפות: עברית ויידיש.

בימי ילדותה היו נוהגים ללכת בימי שבת בבוקר לים ולהקים שם אוהל. הם נהגו לשתות, מיץ סלק, מיץ גזר, מיץ עגבניות ובובעלך.

בשנת 1964, כשסבתא שלי נולדה, היו עסוקים בהתפתחותה של מדינת ישראל. הוריה של סבתא שלי נולדו בפולין, שמם היה משה ואסתר. משה חי בזמן השואה, הוא חצה את הגבול מפולין לרוסיה בכדי לברוח מהגרמנים. הגרמנים תפסו אותו וכלאו אותו בכלא של הגרמנים, הוא עבר תקופה קשה, היה עצוב מאוד, אבל בסופו של דבר ניצלו חייו. בביתה של סבתא שלי היו שרים שירים ביידיש ומספרים הרבה סיפורים על השואה.

לסבתא שלי יש שישה אחים, סך הכל הם היו שבעה ילדים: צביקה, חנה, שרה, יוסי, יחיאל , ציפי (סבתא שלי) וזהבית. כשהייתה ילדה, גרו ברעננה במושבה, בבית הספר של סבתא שלי למדו בעברית. המשחקים שהייתה משחקת בהם היו: גומי, חבל, חמש אבנים, בינגו ומונופול. היו לה שתי חברות טובות, הן נקראו "שלישיית אברבנאל". היא אהבה ללכת לתנועת הנוער העובד ויצאה לטיולים בקיבוצים. לבת מצווה קיבלה מתנות: כסף, טוסטר ושמיכות.

סבא וסבתא שלי נפגשו בנוער העובד, ונהיו חברים. בשנת 1982 הם התחתנו, כשהם בני 18, סבתא הרתה ואז אבא שלי נולד. סבא שלי נפטר לפני 11.5 שנה, קצת אחרי שנולדתי. כיום סבתא שלי גרה לבד, בשעות הפנאי שלה היא אוהבת לעשות ספורט, לאכול סלטים, ללכת לים ולשחות.

הזוית האישית

סבתא ציפי: התהליך הזה החזיר אותי לעבר, כשהייתי ילדה.

דניאל הנכד המתעד: במסגרת התכנית שמעתי על העבר של סבתא והבנתי יותר דברים שלא ידעתי עליהם לפני התכנית.