מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל קרלינס, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורה של סבתא שלי סבטלנה.

סבתא סבטלנה מספרת:

קוראים לי סבטלנה ליחוביץ׳ ואני רוצה תחילה לספר על ילדותי.

נולדתי בשנת 1961 בברית המועצות, באוטונומיה יהודית בעיר בירובידז'אן (רוסיה). שיחקנו הרבה בחוץ עם החברים. כמה מטרים מהבית שלי היה יער, לשם אהבנו ללכת ולקטוף פירות שגדלו שם. אחרי הגשמים אהבנו לקטוף פטריות. מכיוון שהעיר בה גדלתי נבנתה על ביצות וכשגדלתי עדיין לא ייבשו את כל הביצות, אז אהבנו להסתובב שם באזור ולתפוס צפרדעים.

היו לנו קשרי משפחה הדוקים, אהבנו מאוד יחד עם האחים ואחיות להתארח אצל סבתא וללמוד על המסורת והחגים היהודיים. לפעמים היא דיברה אתנו גם אידיש כי היא רצתה שנלמד את השפה.

אהבתי מאוד ללכת לבית הקולנוע לסרטי ילדים. היינו משחקים כל היום בחוץ, היה פארק שעשועים שאהבתי לבלות שם עם בני משפחתי וחברים. אחרי שעות הלימוד בבית ספר, לפעמים, באו חברים אלי הביתה, או אני הלכתי אליהם. שחקנו במשחקי קופסא, או ציירנו ביחד. אנחנו הבנות, בדרך כלל שיחקנו עם הבובות.

מאוד נהנתי לבלות בחופש הגדול, חלק מחוויות הילדות שלי קשורות במיוחד לימי החופש הגדול. הייתה לנו קייטנה עם לינה שהיינו בה חודש שלם. בחודש כזה, היו מצטברות הרבה חוויות חדשות, חברים חדשים. בילינו שם בחייק הטבע. לימדו אותנו שיעורי מחנאות, לימדו אותנו הרבה דברים חדשים, כמו איך להדליק אש במדורה ומה לעשות ביער כשהולכים לאיבוד, ממש שיעורי השרדות בטבע. היו גם כל מני תחרויות ספורט בין הקבוצות. מאוד נהנתי מילדותי.

בנערותי

בשנים שלמדתי בבית ספר היו עדיין זמנים סובייטים. כתלמידה יצאתי הרבה עם הכיתה להתחייבויות קבוצתיות כמו: ניקיון רחובות, או צביעת בית הספר. לפעמים שלחו אותנו בקיץ לקולחוז לקטוף תפוחי אדמה. היינו מתחלקים בנות ובנים בנפרד, לימדו את הבנות לבשל, לתפור ולנהל משק הבית.

בהפסקות בין השיעורים אהבנו לשחק בכל מני משחקים, הבנים שיחקו לרוב כדורגל ובנות שיחקו משחקי גומיה בהם היה צריף לקפוץ. לפעמים שיחקנו גם ביחד עם הבנים במחבואים.

בבית ספר הייתי תלמידה טובה, למדתי טוב, קיבלתי ציונים טובים. לאחר סיום לימודי בבית הספר למדתי במכללה וסיימתי לימודי בהצלחה במקצוע הנדסאית מכונות.

העלייה לישראל

בתאריך 05.10.1994, עליתי לארץ עם בתי שהייתה אז בת 13. התמקמנו במעלות. לאחר חצי שנה עברנו לגור בחיפה, המקום בו אני  גרה עד היום. כדי לפרנס אותנו עבדתי בכל מני עבודות כולל ניקיון. כבר מעל 15 שנה אני עובדת כמטפלת לקשישים. למרות הקשיים שעברתי בעלייה לארץ, אני לא מצטערת על כלום, כי למרות ששגרתי באוטונומיה יהודית, האנטישמיות חגגה שם חופשי.

הזוית האישית

סבטלנה: אני מאוד שמחתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, כי היא נתנה לי את הזדמנות להיזכר בתקופות מהחיים שלי.

דניאל: נהנתי מאוד מהתוכנית, מכיוון שתהליך התיעוד של סיפורה של סבתא היה מאוד מעניין בשבילי. מאוד נהנתי לראיין עם סבתא שלי. למדתי המון דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא שלי ועל התקופה של פעם, היה מאוד מעניין.