מאגר סיפורי מורשת

סבתא מרסדס נולדה במרוקו בשנת  1948, שנת תקומתה של המדינה.

היא  נולדה להורים אסתר ומסעוד. לסבתי שבעה אחים ואחיות. כארבע עשרה שנים היא גדלה במרוקו עם משפחתה בעיר מרקש. מרקש היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים שרובם ממוצא ברברי, והיא העיר הרביעית בגודלה במדינה. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". ויקיפדיה

קום המדינה עורר התרגשות רבה בקרב היהודים במרוקו, ולצד זאת, בשנים אלה החמיר מצבם של היהודים בשל התגברות הטרור במדינה, כחלק מהמאבק הלאומי המרוקאי. העיתונות הלאומית המרוקאית הייתה שופר מרכזי להסתה כנגד יהודים. לכן, ב 1962 החליטו הוריה לעלות לארץ ישראל בעלייה השלישית שכונתה "עלייה ג'" או "מבצע יכין", בתקופה זו כ-80,000 יהודים עלו ממרוקו לישראל. במהלך עלייה ג' הרשויות המרוקאיות עצמו בדרך כלל עין ,ולא נאבקו במאמצי העלייה של היהודים, שיעד ההגירה הרשמי שלהם היה לרוב אירופה, גם אם בהמשך עלו לישראל. וכך סבתי היגרה לתקופה קצרה של מספר חודשים, עם משפחתה לצרפת, עד העלייה לישראל.

סבתי מספרת שמשפחתה הייתה אמידה מאוד במרוקו  היו להם נכסים רבים, ואף מפעל שיש גדול מאוד אותו ניהל אבא שלה, על כל זה היו צריכים לוותר כדי שיוכלו לברוח ממרוקו, ולהגיע לארץ ישראל.

את המסע לישראל התחילו באונייה לצרפת שם המתינו מספר חודשים, עד שסידרו להם את הוויזות לישראל. בתקופה הזו נאלצו לחיות אצל משפחה קרובה בעיר ניס צרפת. לאחר כמה חודשים קיבלו את הוויזה לישראל ויצאו שוב למסע באונייה לנמל חיפה.

בארץ ישראל המשפחה שוכנה במעברת כורדני ב' – בצפון-מערב קריית מוצקין. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים, או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. "העלייה היתה קשה, גם לא ידענו את השפה וגם החיים היו שונים מאוד ממה שהכרנו עד אז" סבתי מספרת שתקופת ההתאקלמות בישראל היתה לא קלה. החיים בישראל היו שונים מאוד ממה שהורגלה במרוקו. למידת השפה העברית הייתה קשה לה מאוד, הבית שקיבלו היה מאוד קטן וצפוף.

ב 1968 התחתנה והביאה לעולם את בנה הבכור ניסים שהוא אח למחצה של אבי .

וב 1977 הכירה את סבי משה ז"ל, יחד  הביאו לעולם שלושה ילדים: מירב, אבא שלי אילן וטלי.

הזווית האישית

עומר: נהנתי מאוד לעשות את העבודה . שמחתי שהיתה לי הזדמנות, לשבת עם סבתא לשיחה אישית, ולשמוע על החיים שהיו לה כילדה. גיליתי כמה היא מתגעגעת למרוקו, המדינה בה היא נולדה, וחיי המשפחה שהיו לה כשהוריה היו עוד בחיים.