מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא מרים עווד

בשנת 1956 ב-15 למאי סבתי, מרים, נולדה בבית חולים אסף הרופא. לאימא שלה קראו מזל. היא ילדה אותה כשהיא הייתה בת עשרים ושש. לאחר ארבעה חודשים אמה נפטרה ואביה של סבתא עבר איתה למושב אחיעזר.

ארבעה חודשים מאוחר יותר לקחו אותה סבא וסבתא וגידלו אותה לאחר שאביה התחתן עם אישה אחרת. הסבים מאוד לא רצו שאימא חורגת תגדל אותה.

היא גרה שם יחד עם שלושת הדודים שלה והיה לה מאוד קשה בלי אימא מפני ששלושת הדודים, כולם קראו "אימא אימא" ורק לסבתי שהיתה פעוטה חסר החיבוק והפירגון, הנשיקה והתמיכה של אימא.

לאחר זמן מה סבתי עברה עם המשפחה לעיר נתניה. שם גידלו אותה בבית עד גיל שש. כשהיא עלתה לכיתה א' היא הלכה לבית ספר דתי בשם "סיני". בזמן לימודיה היא השתתפה במקהלה והייתה הסולנית של המקהלה.  היה לה מאוד כיף לשיר. כאשר היא עלתה לכיתה ה' היא התחילה ללמוד תפירה. בשיעורים היו מנסים לתפור כל מיני בגדים.

סבתא למדה כל מיני מקצועות בבית הספר, במשך שעות רבות.  בתקופתה היו לומדים רק שש שעות ביום. בשעה 10:00 הם היו אוכלים ארוחת עשר. לאחר האוכל הייתה להם הפסקה של חצי שעה, ואז הם בילו בחצר ושיחקו בכל מיני משחקים. לא היו שעות נוספות. ככה למדו עד כיתה ט'. בנוסף היא למדה תפירה. כשסבתא סיימה את לימודיה בכיתה ט’, סבתי עברה לעבוד במפעל יהלומים. היא ליטשה יהלומים. בגלל המצב הכלכלי במשפחה היא התחילה לעבוד בגיל צעיר ולפרנס את עצמה ולעזור למשפחה. בגיל 18 סבתי התחתנה.

סבתי, מרים בצעירותה

החג האהוב על סבתא מרים

סבתא מספרת: "חג סוכות הוא חג מאוד אהוב בביתנו. אנו מחכים להרכיב את הסוכה ואת כל המוטות, הסכך והטיוטות. הנכדים מקשטים את הסוכה בכל מיני ציורים, קישוטים ותוצרים יפים. אנו עורכים שולחנות בצורה מיוחדת ויפה. אנחנו אוהבים לארח בביתנו את הילדים, הנכדים ואת כל המשפחה".

סבתא מכינה לכולם אוכל וקינוחים ומגישה פיצוחים, פירות, ירקות וסלטים. אנו שומרים על המנהג לשבת בסוכה. שבעת הימים יושבים בסוכה. אנו קונים לולב, הדס, אתרוג וערבה ומברכים על זה בבית כנסת על פי המנהגים. בארוחה, כשאנו יושבים בסוכה אנו מברכים גם על ארבעת המינים לפי המנהג. ומאוד כיף לנו יחד כל המשפחה.

למה בחרנו בחג זה? כי זה חג שאנו יותר ביחד ונהנים להרכיב את הסוכה ולישון בה. ואוהבים לברך על ארבעת המינים וללכת לבית הכנסת ולשמוע שמברכים על ארבעת המינים.

מה אנו אוכלים בחג זה? פרוסות בשר בקר, עוף בתנור, תפוח אדמה בתנור, מעורב ירושלמי. התוספות: אורז, פסטה, פירה, שעועית ירוקה, אפונה וגזר, סלטים, בורקס עם בשר, רוטב פטריות, מפרום, קוסקוס עם רוטב ועל האש עם צ'יפס. והכל בשמחה רבה.

חלומה של סבתי שנכדותיה יהיו בריאות ויצליחו בלימודים ובחיים. שילכו בדרכים ישרות. וחלומי הוא להיות ילדה מוצלחת, עשירה בחומרים ולהיות מורה.

הזוית האישית

טליה: אני וסבתי מאוד נהנינו לעבוד אחת עם השנייה. התרגשנו מאוד ובמשך המפגשים הכרנו אחת את השנייה יותר, התפתחנו ביחד ולמדנו אחת על השנייה דברים שלא ידענו. הכרנו עוד סבים וסבתות של תלמידים אחרים. למדנו על הקשר בין הסבתא לנכדה. המפגשים חיברו בנינו יותר. אני למדתי גם על החיים של סבתי מגיל קטן וגדול ושמעתי גם סיפורים על אימא של סבתי ואבא שלה ואחים שלה ואיפה היא גדלה ועל חייה.

סבתא מרים: היה לי כיף לראות את המחנכת של טליה ואת אירנה, שהן מאוד נחמדות, עוזרות ותומכות. אני הייתי רוצה לחזור להיות בבית ספר בגיל שלכן. זו הייתה חוויה ממש נהדרת. חבל שזה נגמר. ושיהיה לכם בהצלחה בהמשך!