מאגר סיפורי מורשת

הנכדה שטערנא כהן מתעדת את סיפורה של סבתא לילי דורלכר.

סבתא שלי, לילי דורלכר, נולדה בחיפה בשנת 1958 להוריה איבו ושרה וייזר. לסבתא יש אח אחד, שקוראים לו מירון. הם דיברו בבית גרמנית ועברית. גרמנית כי אמה דיברה אתם בשפה הגרמנית. סבתא קרויה לילי על שם של סבתא שלה.

סבתא לילי מספרת על  ילדותה

"בביתנו היו שלושה חדרים, הסלון שימש גם כחדר משחקים לילדים. היה לנו מטבח, שם בישלנו, התקלחנו בחדר השירותים, שבו הייתה המקלחת, ואת הכביסה כיבסנו ליד המקלחת. בית הכנסת היה מאוד קרוב לבית, והמפגשים היהודיים נערכו בבית הכנסת. היה לנו ים מול הבית ונהנינו ללכת לים.

שני הוריי היו מהנדסים. שניהם היו מטופחים. אבי היה מאוד דייקן וקפדן ואמי אהבה לחיות את החיים. גרנו בחיפה בשכונה יהודית. את הקניות ערכנו במכולת ליד הבית. האמת, שאני מתגעגעת לחיים הפושטים והצנועים שהיו.

הזיכרון הכי מתוק שהיה לי, זה, שאני ובעלי ליווינו את ילדינו לחופה. הזיכרון הכי מפחיד שהיה לי: כשהייתי בת חמש וחצי, הייתה לנו מטפלת, שכל יום הייתה מחזירה אותי ואת אחי הביתה מהגן. יום אחד, היא העלתה אותנו במדרגות, ופתאום היא התעלפה באמצע המדרגות. ולי ולאחי לא היה מה לעשות! מאוד נבהלנו.

למדתי בבית הספר הריאלי בחיפה. בהפסקות אהבתי לשחק בגומי. המקצועות שלמדתי הם: תורה, חגים, חשבון, עברית וגאוגרפיה. אהבתי את המקצוע חשבון ופחות אהבתי עברית. היו לנו טיולים, מסיבות כיתה, שיעורי בית ומבחנים, וקיבלנו תעודות בסוף השנה. אני זוכרת את המנהלת ופחות את המורות.

סבתא בצעירותה

לכבוד שבת אני מכינה דגים, עוף, בשר, אורז, סלטים, חלות, וקינוחים. אני בעיקר לא אוותר על סלטים ודגים. אנחנו מאוד אוהבים שבאים אלינו הרבה אורחים, כי הבית יותר רועש ושמח. אנחנו שרים בעיקר את הזמירות שכתובים בזמירות. לפעמים אנו שרים שירים אחרים שמתאימים לשבת.

סיפור אחד, שקרה לי בתור מארחת: באחת השבתות, החברים שלנו חגגו אירוע ביום השבת, ואנחנו הסכמנו בשמחה לארח את אחת המשפחות, שהגיעו מיום שישי לחגוג איתם בשבת. ביום שישי, כשרציתי להיכנס להתקלח הילדים קראו לי, ולפי הקריאות שלהם הבנתי, שקרה איזה משהו… כשיצאתי, ראיתי לפני גברת עם מזוודה, אישה שאני לא מכירה. מסתבר, שגם היא הוזמנה לשמחה, מבלי שהחברים שלנו יידעו אותנו. אבל, למרות זאת, ב"ה, הצלחנו לסדר לה מקום ולארח אותה, ואותי זה שימח מאוד.

החפצים שהיה לנו פעם

החפצים שהיו לנו פעם הם סיר ענק, שבו הרתיחו מים ולתוכו הכניסו את הכביסה המלוכלכת, שיצאה לאחר ההרתחה, היינו משפשפים את הבגדים במגרדת, והתוצאה הייתה כביסה בוהקת. כיריים מגז, פטיפון לשמיעת מוזיקה, מקרר על קרח, שכל יומיים שלושה היינו קונים חלק מבלוק קרח. פתיליית נפט, שעליה ההורים היו מבשלים, בשבת, השתמשנו לתאורה רק בנרות שבת ולא בחשמל. בשלב מאוחר יותר, לקחו מצבר של מכונית וחיברו לזה שתי מנורות קטנות, וכך היה לנו תוספת של אור בשבת. בחדר הכניסה היה לנו רדיו גדול מאוד, ממנו שמענו חדשות. בחורף היה לנו תנור נפט שעבד על נפט, ושמו אותו בחדר האמצעי, כדי, שיוכל לחמם את חדרי השינה הסמוכים.

הזוית האישית

הנכדה שטערנא: בתכנית 'הקשר הרב דורי' ראיינתי את סבתא ושמעתי פרטים מעניינים בתולדות חייה. חיפשנו פרטים משותפים לשתינו, גילינו כי שתינו נולדנו באותו תאריך, שתינו אוהבות לצייר ולקרוא, ושתינו חברותיות.