מאגר סיפורי מורשת

שמי אליס לב על שם סבתא שלי.

נולדתי בישראל בשנת 1962 בעיר תל אביב. גרנו בעיר בת ים בדירה של זוגות צעירים, קומה רביעית בלי מעלית. גרנו בבלוק ארוך שדשא גדול מקשר בין הבתים.

בילדותי, שיחקנו משחקי ילדות בשכונה: תופסת, מחבואים, קלאס, 5 אבנים, 4 מקלות וארץ עיר. אכלנו ממתקים שהיו אז: ארטיק שני מקלות, ארטיק מירז', תפוח מסוכר וכמובן שלווה.

בית הספר בו התחנכתי נקרא "יד מרדכי" על שם מרדכי אנילביץ. המחנך שלי היה גם שכן שלי בבלוק והיו יחסי כבוד וחברות.

בילדותי

כשהייתי בת חמש פרצה מלחמת ששת הימים. הרחובות התרוקנו, כולם היו יחד במקלט השכונתי. כשהייתי בת אחת עשרה, פרצה מלחמת יום כיפור וכבר הייתי די גדולה ונקראתי לסייע למאמץ העורף: בצביעת המנורות בצבע כהה, מילוי שקי חול ועוד.

את דוב ז"ל, בעלי וסבא של עומרי הכרתי דרך חברתי הטובה. הוא היה אחיה הגדול. דוב לחם במלחמת שלום הגליל כצנחן ונפצע במלחמה.

גידלנו את ילדנו בבית שדוגל ביחסי שיוויון, סבלנות ואהבה לזולת. טיילנו בארץ ישראל ולימדנו את ילדנו על חשיבות המדינה עבורנו.

הזוית האישית

סבתא אליס: שמחתי להגיע לבית הספר של נכדי עומרי ולספר לו את סיפור משפחתי.

עומרי: היה לי כיף לחקור את סיפור משפחתי להיות בזמן איכות עם סבתי.