מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותה של אביבה דורהם בבנימינה

קפטאן מרוקאי שעבר מדור לדור
מפגש קשר רב דורי בזום
חוויות ילדותה המאושרת של סבתי אביבה בבנימינה

שמי אמילי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי אביבה דורהם. סבתא אביבה דורהם נולדה בשנת 1952, היום היא בת 69 וחצי. היא נולדה בבנימינה לבית משפחת פדידה.

ההורים של סבתי נולדו במרוקו – משפחת פדידה. לאחר העלייה לישראל הם הגיעו ישירות לבנימינה, שם גם סבתי נולדה. לסבתי היו הרבה חברים בילדותה. סבתא אביבה סיפרה לי שבילדותה, משפחתה של סבתי הייתה נוהגת לטייל בטבע, לערוך פיקניקים. הם הלכו מידי יום לטייל בחייק הטבע. אחת לשבועיים סבתי הייתה הולכת לסרט עם האחים שלה. פעמיים בשבוע  היא הייתה הולכת לפעילות שהייתה לה בתנועת "הנוער העובד והלומד". סבתא סיפרה לי, שבימי שישי סבתי הייתה רוקדת ריקודי עם ולאחר מכן הייתה הולכת עם אחים שלה להרים בבנימינה, לקטוף רקפות ונרקיסים, כי בתקופה ההיא עוד היה מותר לקטוף פרחי בר.

בילדותה, סבתי נהגה לשחק עם חברותייה במשחקי חצר כגון: דומינו, קלאס, מחניים, תופסת וחבילה עוברת. המאכלים האהובים בתקופת הילדות של סבתי היו בעיקר מאכלים מסורתיים, כגון: עוגות ועוגיות מרוקאיות, דגים ברוטב, ירקות, קוסקוס מרוקאי ובשרים מיוחדים. סבתי גדלה בבית בו האוכל היה נושא מרכזי וכל היום היו עומלים וטורחים לקראת כל ארוחה מחדש.

סבתא אביבה למדה בבית ספר "אשכולות בנימינה" ועד היום היא שומרת על קשר טוב עם חברות ילדותה מבית הספר. סבתי חגגה את הבת מצווה שלה בחצר הוריה, מאחר ובתקופה ההיא לא היה נהוג לערוך בת מצווה באולם.

סבתי הכירה את סבי בבית קפה בתל אביב. הם התאהבו והתחתנו כעבור שנה, כשהייתה בגיל 19. במהלך השנים, נולדו להם שלוש בנות: בגיל 20 ילדה את בתה הבכורה "ליאת", בגיל 23, ילדה את אימא שלי "מירית" ובגיל 29, היא ילדה את אחותה הקטנה של אמי "דיקלה", הדודה שלי.

סבתי עבדה בעסק משפחתי וניהלה חנות בגדים גדולה, במקביל סבי עסק בחקלאות וסבתי הייתה עוזרת בעונות הקטיף.

לסבתא אביבה יש קפטאן מרוקאי שעובר מדור לדור במשפחה. זה לבוש מרוקאי מסורתי, כמו שמלה, שנהגו ללבוש במרוקו, בדרך כלל בחגיגות המימונה וגם בטקסי החינה המרוקאית. הקפטאן היה עשוי מבדים מבריקים, יקרים, עם רקמות בזהב וכסף ועליו היו מוסיפים שרשראות ותכשיטים. גם לגברים הייתה תלבושת חגיגית, הם לבשו גם קפטאן שונה וגם כובע תרבוש בצבע בורדו.

 הקפטאן המרוקאי של סבתא אביבה

תמונה 1

הזוית האישית

אמילי: נהנתי מאוד לשתף את סבתא איתי בתכנית, לחקור וללמוד מחדש את סיפורי ילדותה, לשמוע על התרבות שלה, היכן גדלה? על המנהגים המסורתיים בתקופת ילדותה.

מילון

בנימינה
בִּנְיָמִינָה הייתה מושבה שנוסדה דרומית לזכרון יעקב, מזרחית לאור עקיבא וצפונית לפרדס חנה ב־1922. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950. אולם בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות: בנימינה וגבעת עדה, לכדי מועצה מקומית מאוחדת אחת, בשם בנימינה-גבעת עדה. (ויקיפדיה)

קפטאן מרוקאי
הקפטאן (בערבית: قفطان) הוא לבוש מרוקאי מסורתי המסמל את תרבות העם לעיתים בעיר קזבלנקה וגם בשאר הערים במרוקו. את הקפטאן לובשים במהלך חגיגות המימונה והחינה המרוקאית, שכן הוא סוג של שמלה העשויה מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם. אליו מתווספים אצל הנשים כתר או סרט שיער וטול תואמים, ואצל הגברים תרבוש בגוון ארגמן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבתא אביבה למדה בבית ספר "אשכולות בנימינה" ועד היום היא שומרת על קשר טוב עם חברות ילדותה מבית הספר“

הקשר הרב דורי