מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי אורי, אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להביא את סיפורה של סבתי, לאה חנצ'ינסקי, סבתא לאה נולדה בחיפה בשנת 1952, להוריה, לבית משפחת קופרשמידט.

סבתא לאה מספרת לגילי

"שמי לאה חנצ'ינסקי לבית קופרשמידט. הוריי היו שושנה ומיכאל קופרשמידט שניהם נולדו בפולין ועלו לארץ בשנת 1949. הורי גדלו בפולין ובזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הנאצים כבשו את פולין, הם הוגלו לסיביר שברוסיה. בסיביר הם הכירו אחד את השנייה ונעשו חברים ובתום המלחמה הם התחתנו.

אני נולדתי בישראל  בשנת 1952, בכפר אתא שלימים נקראה קריית אתא. ימי ילדותי עד גיל עד גיל עשר עברו עלי בכפר אתא, שם גדלתי.

בילדותי

ילדות בקריית אתא

קִרְיַת אָתָא עיר במחוז חיפה הגדולה בערי אזור הקריות. היא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969. בשנת 1934 הקימו במקום בית חרושת לייצור אריגים שנקרא ATA על שם היישוב. השם "אתא", בעברית, (נדרש על ידי ש"י עגנון כראשי תיבות של "אריגי תוצרת ארצנו") ולכן שונה שם המושבה ל"כפר אתא". בשנת 1941 הוכרזה המושבה כפר אתא כמועצה מקומית. מפעל הבגדים "אתא" ייצר בגדים לכל המדינה ואפילו ראש הממשלה בן גוריון לבש את הבגדים האלו.

החיים בכפר היו מאוד נעימים חבריי ואני טיפסנו על עצים, אכלנו מפירות עץ התות, הסתובבנו ברחבי הכפר באופן חופשי ולא חששנו משום דבר. למדתי בבית הספר הדתי "יבנה" מכיתה א' עד ה' ובבית הספר הדתי "כרמל" מכיתה ה' עד ח'. בשנים אילו גם הייתי בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא". בתיכון למדתי בתיכון "גימנסיה ביאליק".

שירתי בצבא בחיל הים במפקדה שבסטלה מאריס על הכרמל בתור מש"קית ח"ן של חיל הים. הייתי אחראית על כל הבנות ששירתו בחיל הים. סיימתי את השירות הצבאי והתחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה. סיימתי תואר ראשון בספרות עברית ולשון עברית ומדעי המדינה.

את בעלי לעתיד הכרתי עוד כשהייתי בסוף התיכון וסבא היה חייל צעיר. התחתנו בשנת 1973 כחודש לפני מלחמת יום הכיפורים בחיפה. כשנה לאחר מכן בשנת 1974 נולדה בתנו הבכורה נורית. ארבע שנים לאחר מכן נולדה לנו בת נוספת – מיכל ובשנת 1988 נולדה בתנו השלישית מאיה.

כיום יש לבעלי ולי תשעה נכדים חמישה בנים וארבע בנות, אחת מהן היא נכדת גילי עמה אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספרה. אני זו שנתתי לנכדתי האהובה גילי את שמה לאחר שההורים שלה לא הצליחו למצוא לה שם מתאים".

סיפורו של חפץ – הפודריה

סבתא שלי בחרה להביא למפגש הקשר הרב דורי פודריה מכסף עליה חרוטים ראשי התיבות של שמה של אמה ועיטורים מסביב ראשי התיבות בעבודת יד. את הפודריה קיבלה סבתא שלי בירושה מאימא שלה. הפודריה שימשה את אמא של סבתי, לפדר את פניה כשה יצאה מביתה.

סבתי בחרה להביא את החפץ הזה משום שזה מזכיר לה את אימא, זו המזכרת שסבתי קיבלה בירושה מאימא שלה והיא יקרה לה מאוד.

הפודריה של סבתא לאה

הזוית האישית

סבתא לאה: סבתא אומרת שהיא מאוד שמחה והתרגשה לשתף איתי פעולה ולספר לי דברים חדשים עלייה שלא ידעתי קודם לכן, כדבריה: "זו גם הייתה הזדמנות מצויינת להיות עם נכדתי ולהכיר את הסביבה שבה היא נמצאת ביום יום".

הנכדה גילי: אני הרגשתי במהלך התוכנית שלמדתי המון על סבתא, דברים שלא ידעתי לפני כן. מאוד התקרבתי אליה במהלך התוכנית ושמחתי מאוד שסבתא באה לבית הספר שלי ולמדה להכיר איפה אני נמצאת במהלך הזמן שלי בבית הספר והיה לי מאוד כיף איתה.

התוכנית הזו יוצרת הזדמנות ללמוד ולהכיר את העבר של סבתא.