מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים, נולדתי בחולון להורי לבית משפחת הופמן, ניצולי שואה. בגיל חמש עברנו דירה והתחלתי ללמוד בבית הספר היסודי "פינס". יש לי אח אחד ששמו גדעון. החיים בבית לא היו קלים מכיוון שהורי היו הניצולים היחידים מהשואה. הסבים והסבתות שלי משני הצדדים נספו בשואה.

סיימתי את לימודיי בבית ספר "פינס" והמשכתי בתיכון האזורי בגדרה. כשסיימתי את התיכון הייתי אמורה להתגייס לצבא, אבל התחתנתי בגיל 18 והבאתי לעולם שלושה בנים. הבכור תמיר, האמצעי לירון והקטן עומרי (אבא של נועם). כיום יש לי חמישה עשר נכדים וחמישה נינים.

הכרתי את בעלי כשהייתי בת 13, הוא הסבא של נועם, שמו יאיר (ז"ל). אימא שלי הייתה חולה נפשית כתוצאה ממה שעברה בשואה. היא הגיעה לארץ באוניית מעפילים. היא הכירה את אבא שלי והם התחתנו. אימא הייתה מאושפזת כמה פעמים במוסדות לחולי-נפש. אני ואחי היינו במשך תקופה במשפחות אמנה, כי אבא שלנו היה חייב לצאת לעבודה כדי לפרנס אותנו.

ההורים של אבא שלי – לאמו קראו מריה, שעל שמה אני נקראת מרים. לאביו קראו יצחק יעקב, הם נספו בטרבלינקה. ההורים של אימא שלי שמם: סיציליה ולאו, גם הם נספו באושוויץ.

ההורים שלי אהבו מאוד מוזיקה קלאסית. אצלנו בבית בתור ילדים תמיד שמענו מוזיקה קלאסית ואופרות. אחי היה זמר באופרה הישראלית. חלק מזיכרונותיי הם סביב חג החנוכה, אותו ציינו בבית של סבתי.

חג חנוכה בבית סבתא

היינו מתכנסים בבית כל ערב במשך שמונת ימיי החנוכה ומדליקים חנוכייה ושרים שירי חנוכה. סבתא הייתה מטגנת לנו לביבות חמות וטעימות וגם סופגניות נהדרות. סבתא מרים נולדה בחג החנוכה. אבא של סבתא מרים עבד בארץ בתור מנהל חברת ביטוח בתל אביב. אימא של סבתא מרים עבדה בארץ בתור מטפלת בילדים עם פיגור שכלי בגדרה במקום שמכנים סנטוריום.

תחביבים ועיסוק

היו לי תחביבים, פעם כשהייתי בתיכון דרכ"א בגין בגדרה האהבתי מאוד ספורט בעיקר לשחק כדורסל. שחקתי בקבוצת מכבי גדרה, הייתי בתנועת הנוער מכבי צעיר והייתי שם מדריכה יצאנו למחנות וטיולים ובכל שבוע נפגשנו עם החניכים והמדריכים. אהבתי מאוד לשיר ולשמוע אופרה ושירים ישראלים ולרקוד .

בגיל 38 עבדתי בהום סנטר בתור מעצבת פנים, ובתקופה מסויימת טיפלתי בקשישים בנווה אורנים במשך שלוש שנים.

הזוית האישית

הנכד נעם: היה לי מאוד כיף לשמוע לכתוב וללמוד על החיים של סבתי ומשפחתה, למדתי על ההיסטוריה של המשפחה מצד סבתא.

סבתא מרים: היה לי כיף לפגוש את נעם נכדי האהוב ולעשות איתו את העבודה הנהדרת הזאת. נהנתי מאוד!