מאגר סיפורי מורשת

שמי הראל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי רבקה. במסגרת התכנית, אנו מתעדים סיפורים מחייה של סבתא במאגר המורשת של התכנית.

סבתא רבקה היא אם אבי. סבתא רבקה בת 82, היא נולדה בשנת 1939 ונולדה בהר הצופים. לאמה של סבתי קראו ויקטוריה, היא נולדה בטורקיה, היא עלתה לארץ בשנת 1910. לאביה קראו מרדכי, הוא נולד בחברון – משפחתו דור שמיני בארץ. על כן אני דור עשירי בארץ. מפני שבחברון לא היו הרבה נשים, שידכו את ויקטוריה למרדכי וכל החלה משפחתנו.

סבתי גדלה בירושלים בשכונת בצאלאל ובשנת 50 משפחתה עברה לקריית היובל. בילדותה לא היו הרבה משחקים, היא זוכרת שהם היו משחקים בחבל, תופסת ,מחבואים ועוד. סבתי למדה בבית הספר ״אוהל משה״. בית ספר זה הוא בית ספר מעורב (בנים ובנות ביחד). סבתי זוכרת לטובה את המורה שהיה לה בתיכון. היא מספרת שהיא הייתה תלמידה חרוצה ומשקיעה, וידעה חשבון מצוין. כילדה סבתי חוותה מספר מלחמות כגון: העצמאות ומלחמת ששת הימים.

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות החלה ב- 30 בנובמבר 1947 ונגמרה ב20 ליולי 1949. למלחמה שני חלקים: חלקה הראשון של המלחמה היה מלחמת אזרחים בין ערביי ישראל לישוב היהודי בישראל, חלק זה של המלחמה נפסק בהכרזת המלחמה. חלקה השני של המלחמה הוא כבר אחרי הכרזת המדינה, מלחמה זו היא מלחמה בין כמה מדינות ערב לבין מדינת ישראל. בחלק השני מדינות ערב פלשו לישראל וצה״ל, שרק הוקם, היה צריך להגן על ישראל מכל צדדיה שמדינות ערב לא יפלשו עוד.

באמצע המלחמה הושגה הפסקת אש בת חודש שבה ישראל התכוננה למלחמה הנוספת. מיד לאחר סיום ההפסקה, מדינת ישראל כבשה את הנגב ואילת וכך הופסקה המלחמה. לאחר המלחמה מפת חלוקת ישראל השתנתה לגמרי.

הוריה של סבתא רבקה חוו את הפרעות ביהודים בחברון ולבסוף עזבו לירושלים. רק כבת 9 סבתי הייתה במלחמת העצמאות, באמצע המלחמה נולד לסבתי אח קטן בשם שבי. היא מספרת שבניגוד להיום לא היו כלל מקלטים. הם מילאו שקי אפר ושמו אותם בחלונות, כדי שאם יפגעו בביתם יפגעו בשקי האפר. שקי האפר היו בתוך הבית ומבחוץ שמו בריסטולים שחורים והדביקו צורת "איקס" בסלוטייפ. פעם הלחימה הייתה אחרת וכדי שלא יזהו איפה יש אור הנהיגו האפלה, כך המטוסים לא ידעו איפה לפגוע. סבתא מספרת שכילדה בת 9 היא מאוד פחדה מהמלחמה. כשהכריזו שמדינת ישראל ניצחה, כל משפחתה יצאה לרחובות ורקדה המון ,בעיקר הורה וריקודי עם.

במלחמת ששת הימים היה כבר מקלטים אבל הם היו רחוקים מביתה, בני המשפחה היו רצים למקלט כל הזמן ולרוב ישנו שם גם.

החיים הבוגרים

סבתי הייתה פקידה בצבא. היא זוכרת שהם ישנו באוהלים, היה להם קר מאוד ואביה שלח להם כל הזמן חבילות. כשהשתחררה מהצבא סבתי עבדה בבית ראש הממשלה.

בזמן חגיגות שהיו בירושלים, סבי הציע לרקוד עם סבתי, וכך הם הכירו. לאחר כמה שנים הם התחתנו. מכיוון שהמשפחה של סבי הייתה בשנת אבל, הם התחתנו באירוע מצומצם. לסבי וסבתי יש שלושה ילדים, אבי הוא בן זקונים. הם לא עברו מעולם בית. כיום סבתי אוהבת לקרוא וללכת בשכונה.

מסר של סבתא לדור הצעיר: להצטיין ולהשקיע בלימודים, והממרה – "טוב למות בעד ארצנו".

הזוית האישית

הראל הנכד המתעד: היה לי מאד מעניין וכיף לחקור על שורשי משפחתי ועל העבר של סבתי.