מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יחיאל צ'לנוב והחיים כשליח 'הסוכנות היהודית' ברוסיה

יחיאל ואדיר
יחיאל
החיים כשליח 'הסוכנות היהודית' ברוסיה

על יחיאל צְ'לֶנוֹב, מותיקי וממייסדי קיבוץ נחל עוז, אפשר לדבר באריכות רבה.

יחיאל נולד בתל אביב בשנת 1935. בצעירותו המשיך והתגורר בתל אביב. לאחר התיכון, בגיל 18, התגייס במסגרת גרעין לחטיבת הנח"ל ועבר להתגורר בקיבוץ נחל עוז, במסגרת הגרעין המייסד השני. הוא עבד בגידולי שדה בחקלאות בקיבוץ, קצת בבניין, ועסק בין היתר בהדרכה בתנועה הקיבוצית המאוחדת. את אשתו, דליה, הכיר בקיבוץ, השניים נישאו ונולדו להם 2 בנות. לאורך השנים מילא תפקידים מגוונים, כמו תכנון וריכוז בענף הבנייה והיה ממתכנני חדר האוכל שבקיבוץ. שימש כמזכיר הקיבוץ בזמן מלחמת יום-כיפור, ביצע שליחויות בחו"ל ואף למד סוציולוגיה באוניברסיטה בירושלים.

כיום יחיאל עדיין מתגורר בקיבוץ, עם בת זוגתו תמי לויטן.

בהֵסְכֵּת שהוקלט לכבודו, מספר יחיאל על השליחות שביצע ברוסיה מטעם 'הסוכנות היהודית' ו'התנועה הקיבוצית'. בפרק, הוא מספר על תכנית העלייה 'בית ראשון במולדת', התפקיד שהוטל עליו שם, איך נראים חיי היום-יום כשליח, ומשתף בכמה סיפורים משעשעים ומרגשים שזכורים לו במיוחד מאותה התקופה.

ההסכת: השליח לרוסיה

מתוך ההסכת:

על התכנית: "יצאתי לשליחות מטעם 'הסוכנות' ומטעם התנועה הקיבוצית. הייתה תכנית שנקראה "בית ראשון במולדת". השיטה הייתה, שארגנו קבוצות עולים ברוסיה, העלו אותם לארץ והושיבו אותם בקיבוצים. המטרה הייתה, שהם יישבו חצי שנה ורק ילמדו עברית. יעבדו קצת בקיבוץ, מי שימצא ומי שרוצה. הם חיו על חשבון סל הקליטה שהם קבלו. אבל החבר'ה האלה, הרי, לא יכולים לשבת בשקט, אז די הרבה מהם, בסופו של דבר, ויתרו על לימוד העברית והלכו לחפש עבודה."

על התפקיד: " (…) כשהייתה באיזשהי עיר קבוצה של אנשים שהביעו התעניינות – אז הייתי נוסע לשם, ומסביר להם יותר, מדבר איתם, ומסביר להם יותר על מה התוכנית כוללת ואיך התנאים ואיך זה הולך, ותאריכי עליה… (…) אחרי זה הייתי צריך בעצם לראיין כל משפחה. כדי לבדוק את האפשרות שלהם להיקלט בתוך מין תכנית כזאת. כי זה (…) אתה לא לבד. אתה חי גם עם הקבוצה שאתה בא איתה וגם אתה נכנס למין יישוב כזה, שיש בו חיי קהילה…"

על ההסתגלות: " בהתחלה קצת הסתייגתי לדבר רוסית… בסוף אמרתי, "לעזאזל, במקום שאני אשבור את השיניים עם האנגלית והרוסית הזו שהם ישברו את הראש להבין את הרוסית שלי". וזה הלך לא רע בסך הכל. בסוף דיברתי די טוב רוסית."

על הקשר עם המשפחה: "היה לנו מזל, שבמשרד של 'הסוכנות' ברוסיה היה טלפון ישראלי, טלפון שלא צריך שיחת חוץ. (…) אז כל בוקר, אשתי, הייתה באה לעבודה למשרד שלה ואני למשרד שלי – והיינו יכולים לדבר. אני הייתי בא כל 3 חודשים בערך לחופשה בארץ."

על החוויה: "זו הייתה לי תקופה מאוד יפה… אני נסעתי המון, והייתי בעצם מחופי האוקיינוס השקט עד חופי המפרץ הבלטי, הים הבלטי. כי זה בעצם היה תחום העבודה שלי, רוסיה והארצות הבלטיות ואוקראינה. אז נסעתי המון והייתי בהרבה מקומות (…).

אני זוכר אותה כתקופה מאד מאד משמעותית בחיי. אם הייתי חוזר אחורה, הייתי עושה את זה שוב. הייתי אולי יותר חכם, אולי הייתי עושה את זה יותר טוב (…). אני כבר הייתי השליח האחרון של התוכנית הזאת (…) בהחלט הרגשתי סיפוק ואפילו לפעמים קצת התרגשות…."

תמונה 1
יחיאל ומזכירתו ברוסיה, לנה
תמונה 2
יחיאל בסנט פטרסבורג
תמונה 3
יחיאל ושליחה נוספת
תמונה 4
יחיאל בעיר הולדת אמו בקרים
תמונה 5
יחיאל באנדרטה בבאבי-יאר
תמונה 6
יחיאל בהרצאה בפני עולים מרוסיה

הזוית האישית

אדיר: כבר בפעם הראשונה כשנפגשתי עם יחיאל ישר הרגשתי את החיבור המיוחד והחיבוק החם שעטף אותי. זכיתי מידי שבוע לשבת ולהנות מסיפורים מרתקים ומחוכמת החיים של איש מיוחד ומעורר השראה. אני מרגיש בר-מזל ואסיר תודה על האירוח החם, והמפגשים המעשירים שאני בטוח שילוו אותי עוד במשך תקופה ארוכה.

מילון

הסוכנות היהודית
'הסוכנות היהודית לארץ ישראל', הידועה בשמה המקוצר 'הסוכנות היהודית', היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל. הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. לפני קום המדינה, הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. כיום מתמקדת הסוכנות היהודית בשלושה תחומי עשייה עיקריים: - עידוד עלייה לישראל והבטחת שלומן וביטחונן של קהילות יהודיות בעולם - חיבור יהודי העולם זה לזה ולישראל - חיזוק החברה הישראלית וייצוג קולות העם היהודי בחברה הישראלית.

בית ראשון במולדת
בית ראשון במולדת הוא מיזם של התנועה הקיבוצית לקליטה ראשונית לעולים מחבר המדינות, במסגרת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. את התכנית ייחדו מספר מטרות: - להקל על השתלבות העולים בישראל על ידי חשיפה מדורגת למציאות הישראלית; - להשתלב במאמץ הקליטה של המדינה על ידי הצעת מקומות מגורים; - לימוד תעסוקה בתקופה הראשונה תוך ביטוי של הייחודיות הישראלית; - להרחיב את האהדה לקיבוץ כצורת חיים אחרת בישראל של שכבת אוכלוסייה ההולכת וגדלה; - לפתח מקור צמיחה חדש לתנועה הקיבוצית ומתן פתרונות הדדיים (קיבוץ-עולים) מבחינה תעסוקתית.

ציטוטים

”אני זוכר את התקופה כמאוד משמעותית בחיי. אם הייתי חוזר אחורה, הייתי עושה את זה שוב.“

הקשר הרב דורי