מאגר סיפורי מורשת

שמי יחזקאל עג'מי, נולדתי בתאריך 9 באב 1940, בעיראק בעיר בגדאד להורי: אליהו ונזימה עג'מי ז"ל.

בחרו לי את השם יחזקאל בגלל אבא של סבא שלי והדוד שלו שגם לו קראו יחזקאל.

באותה תקופה בעיראק היו מהומות ופרעות כלפי היהודים שנקראו בשם פרהוד, לכן היו יולדים תינוקות בבית עם מיילדת ולא בבתי חולים, מחשש שלא יחטפו או יהרגו את התינוקות היהודיים. אימא שלי סיפרה שכאשר נולדתי לא בכיתי ולכן חשבו שאני מת והניחו אותי בצד בגיגית. לאחר מספר דקות ארוכות התחלתי לבכות וכך ניצלו חיי. בתקופה זו לא הלכתי לגן ולבית הספר. היינו נשארים בבתים ועוזרים לאימא במה שרק אפשר בזמן שאבא היה יוצא לעבודה.

בשנת 1949, איפשרו ליהודים לעלות לארץ ישראל, ללא תכשיטים ודברים יקרי ערך אלא רק עם בגדים. עלינו לארץ ושלחו אותנו למעברה בקיבוץ עין הנציב בצפון. רק לאחר ארבע שנים עברנו למגורי קבע בבית שאן ושם למדתי בבית הספר שלוש שנים דברים בסיסיים בעיקר. עבדתי בחקלאות כדי לעזור להורים ולאחים שלי להתקיים. בתקופה ההיא אבחנו אצלי ליקויי ראיה חמור ועד היום אני מתקשה לראות.

בשנות ה-60 של המאה שעברה עברנו מרבית המשפחה לפתח-תקוה ושם התגוררנו בצריף ישן ליד עצי תפוז ולימון. שם הכרתי את אשתי ז"ל. אהבנו לטייל המון בארץ ודיי הרבה בחו"ל. היינו נשואים 48 שנים ללא ילדים לצערנו.

יחזקאל בצעירותו

תחביבים

יש לי הרבה תחביבים. בזמן שאני נמצא בביתי אני אוהב לסרוג צעיפים ואפודות לכל משפחתי, להרכיב פאזלים עם המון חלקים, בנוסף לכך אני אוהב לצפות בטלוויזיה (רואה סרטים ומאזין למוזיקה בערבית). בביתי היו מדברים בעיקר בשפה הערבית וכתוצאה מכך אני מדבר ערבית שותפת בנוסף לעברית.

בשנים האחרונות אני הולך באופן קבוע למועדון של קשישים ולמועדון של עיוורים ושם מלמדים אותנו לקרוא, לשחק קלפים ובעיקר להעביר את הזמן יחד שלא נהיה בודדים. אנו גם אוכלים שם ארוחת צהריים חמה. לוקחים ומחזירים אותנו בהסעה.

אני משמש כעוזר גבאי בבית הכנסת "אהבת חיים" ברח' טולדנו בפ"ת. פותח את בית הכנסת לפני התפילות גם בבוקר וגם אחרי הצהריים. דואג שתהיה שתייה קרה וחמה, הפעלת מזגנים ותאורה. אני מגדל שני תוכים שלא מפסיקים לשרוק… אוהב מאוד לטייל בעיר ולפגוש אנשים

תנועות נוער

הייתי בכל מיני תנועות נוער בעבר: הייתי בנוער העובד, הייתי בתנועת נוער בבני עקיבא, אהבתי להיות שם, היו לי חברים ממש טובים, היינו משחקים יחד ועוזרים אחד לשני בכל מה שהיינו צריכים, בנוסף הייתי אהבתי להיות פעיל ולהיות רק מחוץ לבית. הייתי מעביר שם את כל היום וחוזר הביתה רק בלילות ולמחרת הולך שוב עם חבריי שעד היום חלקם איתי בקשר. אהבתי לשמוע הרבה מוזיקה בתקופה זו עם חבריי והיינו שרים יחד, משחקים כדורגל ונהנים ביחד.

 יחזקאל עם אבא יוסף בבר המצווה של יוסף

מקצוע ועיסוק

גייסו אותי לצבא בגיל 18 למרות ליקוי הראייה שלי. שחררו אותי הביתה לאחר מספר חודשים למשך שנה. בגלל שלא חזרתי בתום התקופה הכניסו אותי למעצר צבאי לשבועיים ואז שחררו אותי לתמיד. לאחר שהשתחררתי מהצבא התחלתי לעבוד בחקלאות (שתילת עגבניות, מלפפונים, כותנה), עבדתי שם חמש שנים ולאחר מכן עזבתי את עבודתי וגם את משפחתי.

נסעתי עם דודי לשכונת פרדס כץ בעיר בני-ברק וגרתי שם כמעט שנה. בתקופה הזו התחלתי לעבוד בחברת אסם. עבדתי שם המון שנים (32.5 שנים), היו לי הרבה תפקידים בתחום עבודתי: אריזות, ניקוי המקום, סגירת המפעל, פתיחת המפעל, השגחה על עובדים ומכונות בתחום ייצור הבמבה והביסלי.  עם תום עבודתי בחברת אסם יצאתי לפנסיה מוקדמת, בגלל הליקוי ראייה. לאחר מכן התחלתי לעבוד בשיקום (מקום לאנשים מוגבלים בפתח תקווה).

תקופת הקורונה

בתקופת הקורונה הייתי לבד בבית (אשתי ז"ל נפטרה לפני 10 שנים). לא יכולתי לצאת מביתי וללכת למשפחתי שגרה רחוק. הרווחה הייתה דואגת לי לאוכל פעם בשבועיים ולשתייה, הייתי ממש בודד, דיברתי עם משפחתי דרך הטלפון (לא שיחות וידאו, שיחות רגילות), מאוד התגעגעתי אליהם והייתי עושה את התחביבים שאני אוהב לעשות עד היום וחיכיתי שהתקופה הזאת תעבור ואלך לבקר את משפחתי ושכמובן יבואו אליי.

הזוית האישית

איתי: היה מאוד מעניין, חוויתי ומעשיר .שמחתי להכיר אותו יותר ומה הוא באמת עשה כל החיים שלו עד עכשיו, בנוסף זכיתי לבקר אותו, למדתי ממנו המון, העבודה הזאת בשבילי הייתה משמעותית, בנוסף יש לנו קשר טוב אחד עם השני ובזכות מפגש זה הקשר התחזק וזה חשוב. בעבודה זו היה שילוב גם לימודי וגם משפחתי.

יחזקאל: היה לי מאוד מהנה, שמחתי שאיתי סיפר לי על העבודה הזאת, אני גר לבד בביתי, הוא העביר לי את הזמן עם עבודה זו, בנוסף לכך זכרתי דברים שלא הייתי בטוח שאזכור. היו נושאים שהיה כיף להיזכר בהם וכאלה שפחות אבל צחקנו המון. איתי ושאר האחיינים הרבים שלי עושים לי טוב על הלב כאילו היו הילדים שלי. שמחתי לראות אותו ומקווה שנתראה יותר מאשר שיחות טלפון.