מאגר סיפורי מורשת

יוסי קורן – זיכרון מילדות ועד בגרות

שמי יוסי קורן, נולדתי בחיפה בשנת 1945. הוריי חיים דויד ושושנה קורן עלו מורשה בפולין לישראל (פלשתינה) בשנת 1925 וילדו אותי ואת אחיי צביקה ז"ל ומלאכי שיבדל"א. אחיי היו שותפיי לתחנת הדלק שבה רוב שנותינו עבדנו פיזית, כולל רעייתי ציפי ז"ל. בצעירותי גרתי בכפר חסידים ליד חיפה וחיינו בכפר עם הדתיים בהרמוניה מלאה, אהבה, וכבוד אחד כלפי השני.

הוריי

הוריי עלו מפולין בשנת 1925 לקריית עמל שם אבא שלי עבד בנגריה. לאחר מכן הם עברו לכפר חסידים, שם הוא היה רועה פרות ואחרי כמה שנים הוא קנה משאית שהביאה תוצרת חקלאית וחלב מהעמק לחיפה. לאחר כמה שנים נוספות הוא נהפך לנהג אוטובוס בחברת שחר שלימים תיקרא אגד (באותה תקופה כל מי שהיה חבר אגד נחשב לאדם מכובד). כל השנים הוא עבד בקו 72 שנסע מכפר חסידים לחיפה והפוך. אחרי שיצא לגמלאות קנה זכות למכור סולר לטרקטורים בכפר ובחצר ביתנו הוא ואמי זיכרונם לברכה היה עיסוקם במכירת סולר. לאחר עוד שנים ולאחר שקיבל רשיונות לבניית תחנת דלק בנה בעשר אצבעותיו במגרש הכדורגל בכפר את תחנת הדלק סונול בכפר חסידים, שבה עבדו הוא ואחי. כשהשתחררתי מצ"הל היה לי ברור שאני בא לעבוד עם אבי ואחי. ואכן כך היה, חברתי לעבודה בתחנת הדלק.

תחנת הדלק הראשונה של סבא יוסי בכפר חסידים

ילדותי ובגרותי

בילדותי למדתי בבית ספר זבולוני ביישוב רכסים ליד הכפר. במשך שנים הייתי בתנועת הנוער העובד בכפר חסידים. לאחר מכן עברתי ללמוד ארבע שנים בבית ספר החקלאי כפר גלים בפנימייה. ארבע שנים של כיף אמיתי עם חדר אוכל של קיבוץ. בשנה החמישית עברתי ללמוד בבית ספר חקלאי ליד עכו. בכפר גלים הצטרפנו לגרעין שהלך ביחד לנחל שבעתיד היה אמור להגיע למעיין ברוך. תוך כדי השירות הייתי שנה בקיבוץ דגניה ב' ומשם עליתי לחווית חיי לשמור על הר הצופים שמסביבו חלק נכבד מאויבי המדינה. עלינו להר בתור שוטרים שנראים כמו ילדים מחופשים בפורים. העלייה להר בשריונית עם חייל ירדני ואו"מניק על ידו הייתה חוויה שלא אשכח לעולם, עם זריקת האבנים על השריונית כאשר עברנו בירדן להר הצופים. השמירה בהר הייתה 724 כשכמעט לא מורידים את הנעליים מהרגליים.

לאחר השירות הצבאי

מיד לאחר סיום השירות בצבא גויסתי על ידי אבי ואחי מלאכי לעבוד בתחנת הדלק סונול בתוך כפר חסידים. כך עבדנו בתחנה מספר שנים רב אבי אחי ואני. לרבות השנים הייתה לי הזכות לעבוד עם התאומים שלי שרי ושחר ורעייתי ציפי בתחנה. לאחר מספר שנים הגורמים הממסדיים החליטו לבנות כביש שעובר דרך רכסים איבטין ורכסים לכיוון נופית וטבעון. המשפחה התחילה לחשוב על תחנת דלק חלופית. ולאחר עוד שנים בנינו תחנה חדשה בכניסה לכפר חסידים. בשלב הראשון בתחנה עבדנו אחי מלאכי, אשתי ציפי ואנוכי. לבקשת אבי התחנה בשבתות וחגים הייתה סגורה, כדי לכבד את האוכלוסייה הדתית, ואז בשבתות ציפי ואני היינו יורדים לתחנה לרחוץ, לנקות ולצבוע אותה שתהיה נקייה להמשך השבוע. לאחר מכן אחי הגדול הגיע מתל אביב לעזור לנו בעבודה בהנהלת החשבונות. ברבות הימים הגיע גם זמננו לחיים נוחים יותר והשכרנו את התחנה לחברת סונול.

השתתפותי בסרט אקסודוס

משתתפים בסרט אקסודוס

כשלמדתי בכפר גלים כשהייתי אליף החליטו עבורינו שנשתתף בסרט אקסודוס בכיכובם של פול ניומן ואווה מריה סאנט, בתור "ילדי גן דפנה" שהוקם במיוחד עבור הסרט בגבעות נצרת. הסיעו אותנו באוטובוסים מכפר גלים שנמצא ליד חיפה להשתתף בסרט, והחוויה הייתה מרתקת. אסרו עלינו לנהל שום דו שיח עם אחד השחקנים הראשיים ורק למלא את הוראות הבמאי הידוע לאותה תקופה, אוטו פרמינגר. היינו מטיילים בכפר מפה לשם כרצון הבמאי, ולי הייתה הזכות להדליק את המדורה בערב. להיות בורג מאוד קטן במכונה גדולה שהיא הסרט זו חוויה מכוננת שתיזכר לעולם ועד.

החיים כיום

לאחר שנים רבות של עבודה פיזית מאוד קשה משלוש וחצי לפנות בוקר ועד ארבע בצהריים, בחלוקת דלק במשאית אני מאושר שסוף סוף אני יכול לחיות בכבוד ולשתף את ילדיי ונכדיי האהובים באושר שלי.

הזוית האישית

 סבא יוסי: רב תודות לכל העושים במלאכה שגרמו לסבתות והסבים חוויה מהממת וכל הכבוד במיוחד לאורלי מאירי.