מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יוסי עלה מחרבין, סין בגיל 12 לישראל

יוסי עם נועם עומרי
יוסי עם אמו ברחוב בחרבין
קהילת יהודי חרבין

קשר רב דורי – תיעוד מורשת קהילת יהודי סין 

נועם עומרי מתעדים את סיפורו של יוסי קליין. במפגשים שהתקיימו במהלך שנת הלימודים , תשע"ה. שמעו נועם ועמרי את סיפוריו של יוסי קליין, ערכו ראיונות ושאלו את יוסי שאלות. יחד למדו ממנו את סיפור קהילת יהודי חרבין ותיעדו את הסיפור.

רקע

חרבין קרובה מאוד לגבול סיביר, רוסיה ובחורף היה קר מאוד (עד מינוס 30). אני זוכר, שהטמפרטורה נעה שם כל הזמן, בין מינוס 25-30 מעלות. חרבין קרובה לסיביר, רוסיה. "חרבין ממוקמת בצפון מזרח סין, וככזו היא נמצאת תחת השפעתה של רוח החורף הקרה שמוצאה בסיביר. הטמפרטורה הממוצעת בה בחורף היא 16.8- מעלות צלזיוס, ואף הגיעה בעבר ל-38.1- מעלות צלזיוס."

הקור בחרבין

תמונה 1

היהודים מרוסיה התחילו לזרום לחרבין בארבעה גלים:

1898-  נוסדה העיר חרבין, במקום שהיה כפר סיני קטן. בעיר זו התרכזו רוב היהודים כ – 500 איש

1903 נבחר בעיר הועד היהודי הראשון, לתיאום צרכי הקהילה היהודית עם השלטון הרוסי.

1914 הגל השלישי, יהודים מגיעים לחרבין עם פרוץ מלחמת עולם הראשונה. בעקבות כניסת רוסיה למלחמה.

1917 – 1918 הגל הרביעי של יהודים מגיע מרוסיה לחרבין.

תמונה 2

משפחה בחרבין – תמונות ילדות

אבא שלי, נולד בסיביר. אמא שלי נולדה בחרבין והם התחתנו בחרבין. בקיץ היו נוסעים לבית קיץ מעבר לנהר סונגארי ושם היו חוגגים ימי הולדת. לכל ילד היו עושים קרחת בקיץ.

 תמונה 3

יוסי קליין מספר, "נולדתי בשנת 1938, בעיר חרבין שבסין, גדלתי שם עד גיל 12. 

תמונה 4

בתמונה, יוסי, תינוק עם סבא והירמולקה

תמונה 5

חוגגים יום הולדת בבית קיץ

תמונה 6

חרבין הייתה בתחילה, כפר דייגים קטן עד שבנו שם רכבת. במלחמת העולם השנייה, בשנת 1931, היפנים כבשו את האזור שנקרא אז מנצ'וריה הם שלטו שם עד סוף המלחמה. במלחמת העולם השנייה היפנים היו בני ברית של הגרמנים ולמרות זאת, הם לא פגעו ביהודים ולא הייתה אנטישמיות. המצב הכלכלי שלנו היה טוב מאוד.  

יוסי עם אופניים בבית קיץ

 תמונה 7

חיי הקהילה היהודית בחרבין

יוסי ממשיך: "השכונה בה גרנו, הייתה ממוקמת ליד הנהר שהיה ארוך ורחב מאוד. בחורך הנהר היה קופא. רוב היהודים גרו בשכונה זו." ליוסי היו רק חברים יהודים. חיי הקהילה היהודית בחרבין היו מאוד מאורגנים. הקהילה היהודית דאגה לבניית כל מוסדות: היו בתי ספר יהודיים. היו מספר בתי כנסת, שבשנים האחרונות שופצו ושוחזרו מאד יפה על ידי השלטונות המקומיים. היה בית חולים יהודי. הוא עדיין קיים ופעיל כבית חולים למחלות עיניים. היה אפילו בית תמחוי בו חילקו אוכל למי שהיה קשה. היו תנועות נוער, תנועות נוער ציוניות: בית"ר ומכבי. הייתה פעילות ציוניות בה לקחו חלק גדול מבני קהילת היהודים, מקרב הקהילה." תוך שנים ספורות כל היהודים עזבו את סין.

יוסי בחדרו עם כל הצעצועים

תמונה 8

יוסי סיפר לנו, שגם ההורים שלו שהיו פעילים בתנועות נוער ציוניות. הם חלמו ורצו לעלות לישראל שרק הוקמה. אמא שלו למדה בבית ספר למוזיקה והייתה מורה לפסנתר בחרבין ובישראל. אבא שלו למד כימיה אבל עסק במסחר פרוות, שהיה מאד נפוץ באזור. אבא שלו היה פעיל בתנועות הציוניות ובאפשרות הראשונה הם עלו לישראל.

אבא שלי, נולד בסיביר. אמא שלי נולדה בחרבין והם התחתנו בחרבין. בקיץ היו נוסעים לבית קיץ מעבר לנהר סונגארי ושם היו חוגגים ימי הולדת. לכל ילד היו עושים קרחת בקיץ.

בית הספר היהודי בחרבין

תמונה 9

יוסי סיפר לנו שהוא למד בבית הספר היהודי. רוב הלימודים היו ברוסית פרט ללימודי תנ"ך והשפה העברית. כמו כן, בכל בתי הספר בחרבין, התלמידים היו לובשים מדים  ( תלבושת אחידה), גם בבית הספר היהודי. יוסי מספר:  "היה לנו בית ספר יהודי בו הם לימודים התנהלו ברוסית פרט לשיעורי תנך ועברית שהיו בעברית. הייתי תלמיד טוב. הציונים שלי בתעודת בית הספר בחרבין היו טובים מאוד. הציונים הין מ- 1 עד – 5. ציון 5 נחשב לציון הכי טוב . בתעודה שלי, כל  הציונים היו 5 חוץ מציון אחד שהיה 4 כמעט טוב מאוד."

העלייה מסין לישראל

 תיעוד עליית יהודי חרבין לישראל 1949 – 1951, מאלבומו של יוסי

תמונה 10

אבא של יוסי , כאמור היה פעיל בתנועה הציוניות ובאפשרות הראשונה שלו לעלות לישראל הוא עשה זאת. בשנת 1950:עלינו לישראל. נסענו ברכבת מחרבין עד עיר הנמל טיאנדזין. הנסיעה ארכה יומיים (48 שעות) ברכבת. לכל משפחה היה תא נפרד. מטינגין הפלגנו עד להונג קונג. מהונג קונג טסנו חמישה ימים. לישראל. היו הרבה עצירות בדרך כי המרחק היה גדול. והמטוסים של אז לא יכלו לטוס מרחק כזה ללא עצירות."

 נדודי המשפחה עד לעלייה לארץ

תמונה 11

את העולים בארץ שלחו למעברה. משפחתו הגיעה לתל אביב ולא היו במעברה כי איתם הגיעו שתי סבתות זקנות שאחת מהן חלתה בסרטן. העלייה וההסתגלות בארץ היו מאוד קשים. המצב הכלכלי בתל אביב, היה גרוע, בהתחשב בעובדה שהם באו מסין , שם מצבם הכלכלי היה טוב מאוד. אבא שלו חיפש עבודה. יוסי הלך לבית הספר. יוסי למד בבית הספר "תל חי". בצבא שירת בחיל הקשר.

 תעודת העולה של יוסי

תמונה 12

 תמונה 13

קשר רב דורי – תיעוד מורשת קהילת יהודי סין

נועם עומרי מתעדים את סיפורו של יוסי קליין. במפגשים שהתקיימו במהלך שנת הלימודים , תשע"ה. שמעו נועם ועמרי את סיפוריו של יוסי קליין, ערכו ראיונות ושאלו את יוסי שאלות. יחד למדו ממנו את סיפור קהילת יהודי חרבין ותיעדו את הסיפור.

 יוסי מספר לנועם ועומרי

 תמונה 14

 מקשיבים לסיפורו של יוסי

תמונה 15

העשרה, קהילת יהודי חרבין: 

בית התפוצות, הקהילה היהודית בחרבין, סין מאת ד"ר אירנה ולדימירסקי

איגוד יוצאי סין – חרבין

חרבין – קישור לויקיפדיה. "בסינית מפושטת: ???, סינית מסורתית: ???) היא בירת מחוז היילונגג'יאנג שבצפון מזרח סין. מרכזה של העיר נמצא במחוז דאולי. העיר שוכנת על גדות נהר שונגואה. העיר היא מרכז תעשייה אזורי וכן מרכז התקשורת המרכזי בצפון מזרח סין."

קישור לקהילת חרבין, "הארץ": אי של שלווה בהיסטוריה היהודית "חרבין, סין "יותר מ-20 אלף יהודים התיישבו בחרבין כדי לברוח מרדיפות ומגזענות", מצוטט הנרי קיסינג'ר באנגלית ובסינית על כתובת בפתח בית כנסת בעיר, שנהפך למוזיאון. "העובדה שאנשי חרבין התייחסו אליהם באדיבות, כתוצאה מהפתיחות של האומה הסינית, היא עדות מרהיבה להיותו של העולם אנושי", כתב שר החוץ האמריקאי לשעבר, שגם משפחתו מצאה מקלט בעיר.

פסטיבל חרבין הבינלאומי לפיסול בקרח ושלג: "הינו פסטיבל בינלאומי שנתי הנערך בעיר חרבין שבסין. הוא נערך מאז 1963, למעט שנים שבהן לא התקיים בעקבות מהפכת התרבות בסין. זהו אחד מארבעת הפסטיבלים הגדולים מסוגו בעולם‏ ותיירים רבים מרחבי העולם מגיעים לצפות ביצירות המוצגות בו.

מילון

חרבין
בסינית מפושטת: ???, סינית מסורתית: ???) היא בירת מחוז היילונגג'יאנג שבצפון מזרח סין. מרכזה של העיר נמצא במחוז דאולי. העיר שוכנת על גדות נהר שונגואה. העיר היא מרכז תעשייה אזורי וכן מרכז התקשורת המרכזי בצפון מזרח סין.

ציטוטים

”בשנת 1931, היפנים שלטו באזור מנצ'וריה הם לא פגעו ביהודים ולא הייתה אנטישמיות.“

הקשר הרב דורי