מאגר סיפורי מורשת

שמי יונה, סבתא של עז, השנה אנחנו משתתפים בתכנית הקשר הרב דורי ויחד תיעדנו את סיפורי.

נולדתי בחודש ינואר ביום חורף קר בשנת 1944 בתל-אביב.

בגיל היסודי, אמנם גרתי בתל-אביב אבל ביליתי את רוב חופשותי במושב "עין ורד" אצל דודי. כמו שהיה נהוג אז גם אני עזרתי במשק החקלאי עם בני דודי.

בחופשות ביליתי במושב "עין ורד"

ככל שהתבגרתי חלק ניכר מזמני הפנוי הוקדש לתנועת הצופים בשבט צופי "גימנסיה הרצליה". אחד מזכרונותיי הקשים ביותר היה בגיל 15 כשהחליטו להרוס את בניין "גימנסיה הרצליה" ואת צריף "הצופים" ולבנות במקומו את בנין "כלבו שלום". עדיין לא הייתה מודעות אז בארץ לשימור מבנים היסטוריים, ובעקבות זאת הקימו את "המועצה לשימור מבנים היסטוריים".

"המועצה לשימור מבנים היסטוריים"

חבריי ואני עברנו לשבט "צופים" אחר בתל-אביב. בתום לימודי בבית הספר התיכון יצאתי להגשמה לשירות צבאי בנח"ל. חייתי בקיבוץ "רמת דוד" שבצפון הארץ שם נולד עדי דודך. בהמשך עברתי חזרה לתל-אביב ופגשתי את סבא איציק ונולדה מאיה אמך. כאשר מאיה הייתה בת ארבע החלטנו לעבור מתל-אביב למושב ולבנות בית בעין ורד.

עז הנכד: השורשים שלי

"אני עז (הנכד) נולדתי במושב ויש לי שורשים עמוקים להתיישבות, ציונות וחקלאות. אבא שלי, עפר נולד במושב "חניאל" בזכות זה שסבא גדי וסבתא בלהה בנו את ביתם במושב. אני דור שלישי למשפחת פורר, משפחה של מושבניקים. אמי מאיה וסבתי יונה, לא נולדו במושב "עין ורד" אבל יש להן שורשים עמוקים במושב".

העלייה למושב עין ורד

מושב עין ורד הוקם בשנת 1930 על ידי גרעין של צעירים ציונים שעלה לארץ ממזרח אירופה והחליט להקים ישוב חקלאי באדמות השרון. בגרעין הזה היו אחיה ואחותה של סבתא רבתא שלי הם הצליחו לצרף אליהם חברים בגרעין את סבא רבא רבא וסבתא רבתא רבתא, בזכות העובדה שסבא רבא רבא אליעזר היה חקלאי בחוץ לארץ.

בשנים הראשונות הם התגוררו בתל אביב שם גם גרה סבתא רבתא כאשר עלו להתיישב בעין ורד הם היו מהראשונים שבנו את ביתם במו ידיהם במושב.

סבא רבא וסבתא רבתא – מראשוני המתיישבים בעין ורד

סבא אליעזר ולדמן יער-אדמי, היה יהודי דתי שומר מצוות. בשנים הראשונות לפני שהיה בית כנסת במושב, שימש אחד החדרים בביתו של סבא כבית כנסת.

סבתא מספרת לי, שהיא זכתה להכיר את סבה מקרוב בביקוריה הרבים בילדותה במושב. סבא גם נהג לבוא לבקר בביתה בתל אביב, הוא היה בן אדם נעים ונוח ומעולם לא התלונן על אורח החיים החילוני של ילדיו ומשפחתו. את סבתה, סבתא לא הצליחה להכיר כי היא נפטרה שנתיים אחרי שעלו לעין ורד. בעת שירותה הצבאי של סבתא שלי בשנת 1961, היא זוכרת שהיא הוזמנה לטקס גזירת סרט של בית העם החדש על ידי סבא אליעזר. סבא נפטר לא הרבה אחרי טקס זה ונקבר בבית העלמין בעין ורד.

חקלאות

סבתא יונה: "חקלאות היא דבר חשוב לחיינו, כיום אנו לא עוסקים בחקלאות אבל היה למשפחותינו קשר קרוב לענף.

אני יונה עבדתי במשך 20 שנה בקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מטרת הביטוח היתה לאפשר לחקלאים שגידוליהם נפגעו כתוצאה מנזקים טבעיים כגון: ברד, קרה, שרב ועוד… לפצותם כספית כדי שיוכלו לחזור ולהמשיך בגידוליהם.

סבא גדי פורר היה "אנטימולוג" במקצועו ושימש שנים רבות כמדביר ראשי של מועצת הכותנה, והיה אחראי על פקחים שעבדו בשדות הכותנה. סבא גדי חקר ופיתח "הדברה ביולוגית" שתמנע נזקים בגידולים ולא תזיק לסביבה. המחקר שלו התפרסם גם בין מגדלי כותנה בחו"ל".

עוד קשר משפחתי לחקלאות, אומרת סבתא היה סבא רבא שלי ישראל שפירא, שעבד בקק"ל והיה אחראי על היעור בצפון הארץ ואח"כ במרכזה".

סבא גדי פורר

סבא יונה – החלום שלי

החלום שלי, שעז נכדי החכם שלי יועיל בעתיד בפיתוח ענף החקלאות, ובכך ימשיך מורשת משפחתית רבת-שנים.

העץ המשפחתי שלנו

הזוית האישית

עז: נהנתי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי, אפילו שבהרשמה בתחילה התנגדתי להירשם, סבתא שינתה את דעתי (סוג של) ונרשמתי. מהמפגש הראשון למדתי המון ונהנתי אפילו יותר. אני מאוד שמח שנרשמתי.

סבתא יונה: מאד נהנתי מהישיבה הנעימה שהיתה לי עם נכדי עז. דברנו רבות על תולדות משפחותינו והעלנו על הכתב מעט מהסיפורים.