מאגר סיפורי מורשת

שמי טלי אלטמן, נולדתי בתאריך: 11.1.1974 בדניפרו שבאוקראינה. שם הלידה המקורי שלי הוא טניה, החלפתי את שמי לפני שהתגייסתי לצבא לשם טלי.

אז ככה: אימא שלי, ששמה הוא לודמילה, נולדה לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1946 בעיר אופה שברוסיה. אבא שלי, ששמו הוא ויקטור,  נולד בסוף מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 במחנה ריכוז בגרמניה. אבא שלו היה חייל איטלקי ששמו היה איבון. הוא נרצח במחנה ריכוז על ידי הנאצים לפני הולדתו של אבא שלי. לאחר שיחרור מחנה הריכוז אבא ויקטור חזר לעיר הולדת אמו, דניפרו. בזמנו של סטלין שעמד כראש ממשלת ברית המועצות הייתה רדיפה של יהודים, ובשנת 1950 לקחו את אימא של אבא, אנטונינה, לבית סוהר בצפון רוסיה עקב היותה יהודיה. אחותה של אנטונינה, שמה קסניה, גידלה את אבא ושמרה עליו בזמן שאימא שלו הייתה בבית סוהר לתקופה של שלוש שנים.

גדלתי בדניפרו שבאוקראינה. רוב היום היינו משחקים בחוץ אחרי יום הלימודים משחקים כמו קלאס, מחבואים והמצאנו משחקים משל עצמנו. בחורף היינו הולכים להחלקה על הקרח ומתגלשים במזחלות שלג. בבית ספר אהבתי ללמוד מתמטיקה, והשתתפתי בתחרויות של מתמטיקה תוך כדי לקיחת המקומות הראשונים. בבית הספר גם ערכתי ואיירתי את עיתון הבית ספר. לפעמים לאחר יום הלימודים היינו הולכים לעזור לניצולי שואה במטלות כמו קניית מצרכים לבית, ניקיון וכו.. היו לי הרבה חברות וחברים בבית הספר ומאוד נהניתי שם.

אני, אחותי ובעלה, ההורים שלי וסבא וסבתא שלי עלינו לארץ בשנת 1989. גרנו בתל אביב. הלכתי ללמוד באולפן ופגשתי שם ילדים נחמדים שהפכו להיות חברים שלי. בערבים הלכנו להסתובב בדיזנגוף סנטר ומצאנו עוד חברים. ליום הולדת 15 קיבלתי מסבא וסבתא שלי כן ציור וצבעים והייתי הולכת למקומות כדי לצייר אותם. כל המשפחה של סבא שלי מצד אימא עלו לארץ בשנות ה-70 ורצינו להתאחד איתם. חגגנו חגים ביחד כל המשפחה המורחבת.

מכיתה ג' הייתי מתנדבת עם ניצולי שואה ועוזרת להם לעשות קניוות, מבשלת להם, ללוות אותם לקופת חולים וזה גרם לי לקחת אחריות על דברים וזה גם גורם לי להרגיש טוב שהצלחתי לתת את חלקי ולהיות קשובה לזולת. כל קיץ הייתי נוסעת לקייטנה מחוץ לעיר במשך חודש וכשהתבגרתי בסביבות גיל 13 הייתי נוסעת לחודש נוסף והייתי עוזרת למדריכות ומקבלת תשלום סמלי וזה עזר לי ללמוד שבשביל להיות עצמאי צריך לעבוד ולהשקיע. כדי להרשות לעצמי לקנות דברים שאני רוצה ולהתקדם בחיים.

התגייסתי לצבא בשנת 1992.לאחר הטירונות שובצתי לחיל האוויר ונשלחתי לקורס של מש"קית כוח אדם. אחרי הקורס הגעתי למפקדת חיל האוויר בקריה ומאוד נהניתי מהשירות. הייתי נוסעת הרבה לבקר בבסיסי חיל האוויר בכל הארץ. הייתי משתתפת בשיבוצים של חיילים חדשים בכל מיני דרגות ותפקידים בכל בסיסי חיל האוויר.

אני עובדת בחברת שיווק בין לאומית המשווקת תוספי תזונה ומוצרי טיפוח. אני עובדת במקום זה כבר 22 שנים בתפקיד מנהלת תמיכת משווקים ולוקחת חלק באירגון כנסים בארץ ובעולם. אני פוגשת הרבה אנשים מעניינים ומיוחדים ועוזרת להם על מנת שיצליחו לשווק את המוצרים של החברה.

הכרתי את בעלי במסיבת חברים משותפים בשנת 1999. גרנו בדירה ברמת גן, היינו מבלים הרבה בתל אביב וצוברים חוויות. בשנת 2004 עברנו לגור בנתניה והבאנו לעולם את ליהי ועילי ב- 2006 ו- 2008. אנחנו משפחה מלוכדת שאוהבת לבלות ולטייל. אנחנו משפחה שאוהבת כדורגל כי הבן שלי משחק כבר שש שנים וכל שבת אנחנו הולכים לעודד במשחקים בכל רחבי הארץ.

התחלתי לצייר בגיל 3. אני אוהבת להביע את עצמי תוך כדי ציור, ככה אני יכולה לבטא ולצייר כל מה שאני מרגישה מבלי להוציא מילה, ציור נותן לי הרבה רוגע ונחת וזה משהו שתמיד יעסיק אותי ויהיה לי כיף לעשות. ותמיד היה לי כיף לקבל מחמאות על איך שאני מציירת.

וזהו, שמחתי לשתף אתכם את סיפור העלייה שלי, מקווה שנהנתם לקרוא.

הזוית האישית

הילה: היה לנו ממש כיף לדבר ולהכיר אחת את השנייה, נהנינו מהמפגשים ולמדנו המון אחת על השנייה.