מאגר סיפורי מורשת

שמי גיא אני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי עם סבא וסבתא שלי – מילה – ליאורה ובוריס – בוב גרצמן.

סבתא מילה מספרת

השם שלי הוא מילה, כשאני נולדתי קראו לי מילה על שם סבא שלי שלא הכרתי אותו, שמו היה מנשה. אז נתנו לי שם – לודמילה, אבל בבית קראו לי מילה (השם מתחיל על אותה אות "מ"), קיצורו של שמי הוא מילה, לזכרו.

כשעליתי ארצה אנשים לא הצליחו לבטא את שמי. אז החלפתי את שמי לליאורה.

אבא שלי היה מהנדס מזון ואימא שלי עבדה כמבקרת איכות במוצרי טקסטיל.

בשבתות בארוחת הבוקר אכלנו דג מלוח עם תפוחי אדמה וסלט גדול עם שמנת, זה היה טעים מאוד. המאכלים האהובים היו: בורשט אוקראיני, פילמני (קרפלך), בלינצ'ס ועוד. הייתה לי חברה מאוד טובה שקראו לה טניה, והייתה לי חברה שמה הוא רנטה. הייתה לי עוד חברה בשם לובה. הייתה לי גם חברה בשם לריסה, שהיא הייתה שכנה שלי. כולן גרו קרוב אלי במרכז העיר צ'רנביץ.

סבא בוריס מספר

את השם קיבלתי לזיכרו של דודי שנהרג במלחמת העולם השנייה. נולדתי באוקראינה בעיר צ'רנוביץ הבית היה במרכז העיר זו היא עיר מאוד יפה. בבית היה גן ענק עם המון עצי פרי ואוזי מלח. בצ'רנוביץ' רוב האוכלוסייה הייתה יהודית. אבא שלי היה מהנדס בניינים ואימא הייתה מנהלת בקרה והבטחת איכות.

סבא וסבתא מספרים

בתקופתנו, כשלמדנו בבית הספר העונש הכי קשה היה לקרוא להורים, היו משעים תלמידים מבית הספר והיו כותבים  הערה בתיק האישי. תלוי מה הייתה חומרת המקרה. התלבושת האחידה של הבנות הייתה שמלה חומה עם צווארון לבן עם מנג'טים וסינר שחור או בחגים סינר לבן. אהבנו ממתקים וחטיפים כמו: שוקולדים, וופלים, שוקולד עם אגוזי לוז מרמלדות ועוד.

אהבנו להאזין למוזיקה: אהבנו את: מוצרט, בטהובן, צ'יקובזקי, שופן ועוד. וגם האזינו לביטלס, אלטון ג'ון, טום ג'ונס, ברברה סטרייסנד, זמרים רוסים למינהם ועוד.

הכרנו כשהיינו בסיור של סטודנטים יוצאי ברית המועצות. באחד הקיבוצים, קיבוץ על ספת הכינרת. ואז אני (סבתא) טיפסתי על עץ דקל כדי שחברה תצלם אותי ואז סבא עמד למטה הרים את הראש וראה אותי על העץ, הוא חיכה שאני ארד, ניגש אלי ואמר לי: "את תהיי חברה שלי!" ומאז אנחנו ביחד.

היחסים בנינו ובין הילדים שלנו היו מאוד פתוחים, קרובים וחברותיים.כשהיו מחזרים היו מזמינים לדייט, כמו היום.היינו מעורבים בחייהם של ילדינו במידה רבה מאוד. היינו נוסעים לים, לטיולים, ליער, לאסוף פטריות אחרי הגשם כמשפחה.

נולדו לנו שתי בנות וחמישה נכדים נהדרים. אנחנו גרים כיום בכפר סבא.

העלייה לישראל של סבא בוב וסבתא ליאורה

אני עליתי לישראל בשנת במאי 1969. נקלטתי בארץ יחסית מהר וטוב.  סבתא מילה עלתה לישראל בפברואר 1970.

סבתא מילה מספרת על העלייה: "גם אני נקלטתי טוב ומהר בגלל אהבתי לארץ. עליתי כי כל משפחתי מצד האימא כבר חיו בארץ. הם היו ממקימי הארץ. וסבתא עלתה עליתי בגלל שההורים שלה לא רצו לחיות בברית המועצות. אימא של מילה הייתה בילדותה ציונית ורצתה לעלות לארץ.

כשעלינו ארצה והיינו צריכים לחצות את הגבול בברית המועצות עצרו את אבא שלי (סבא משה) ואני לא רציתי לעזוב את ברית המועצות בלי אבא שלי. הרכבת שעליה היינו אמורים לעלות התחילה כבר לנוע ואבא שלי אמר לאחי: "אם לא תיקח אותה ותעלה אותה על הרכבת עכשיו לא נוכל לצאת מפה לעולם!" ואז עלינו לרכבת והגענו לבודפשט ושם חיכה לנו נציג של הסוכנות לו סיפרתי את הסיפור שאבא שלי נעצר ומנעו ממנו לעלות עמנו.

למחרת בבוקר הייתה לנו רכבת לווינה, ביקשתי מנציג הסוכנות להישאר בבודפשט על מנת לחכות לאבי. אך הוא שכנע אותנו להמשיך הלאה. כשהגענו לווינה, סיפרנו לנציג הסוכנות שבווינה (נציג אחר). שמו היה אברהם כהן. לימים נהיה החבר הכי קרוב של אבי ושל משפחתינו. כשאברהם סיים את שנות שירותו בווינה הוא קיבל בארץ תפקיד של יושב ראש ארגון נכי מלחמת העולם השנייה.

אחרי יממה שחררו את אבי והוא הגיע לבודפשט ושם חיכה על הרציף של הרכבת הנציג והתחיל לצעוק את שם המשפחה של אבא שלי (פובולוצקי) ואבי חשב שהוא עדיין בגוש המזרחי והסתתר מאחורי העמוד, כי אנשים שהגיעו איתו ברכבת לעלות ארצה הסגירו אותו. לאחר מכן נודע לו זה הוא נציג מטעם הסוכנות, והוא יעזור לו לעלייתו ארצה. ואז בתאריך 5/2/1970 עלינו ארצה".

סבא בוב מספר על העלייה: "הסיפור מתחיל בזה משפחתי ביקשה אישור לעלות לארץ החל משנת 1954 וקיבלנו סירובים כל שנה מהשלטונות עד 1967 ואז קיבלנו אישור לעלות ארצה, זה היה ממש שבועיים לפני  פרוץ מלחמת ששת הימים. ועקב ניתוק היחסים בין ברית המועצות לישראל האישור בוטל ואנחנו נשארנו בלי מקום מגורים ועבודה.

עד קבלת אישור חוזר במאי 1969 היינו מפוזרים (אבא, אימא, אחי ואני) במקומות שונים. אבא היה גר אצל סבתא שלי, אימא גרה אצל בת דודה שלה, אחי היה גר אצל חברו ואני הייתי גר גם אצל חבר אחר.

במאי 1969 עלינו ארצה ואבי היה כבר מאוד חולה אחרי שנחתנו בשדה התעופה לקחו את אבי באמבולנס לבית חולים "בלינסון" בפתח תקווה. שם הוא נפטר אחרי שבעה ימים. היום אבא ואמא שלי קבורים בקיבוץ משמר העמק".

סיפורו של חפץ – הסיכה של סבתא 

"הסיכה של סבתא שלי עשויה מזהב עם אבני יהלומים קטנים. היא הועברה מסבתא רבתא לסבתא שלי. סבתא רבתא שלי קיבלה אותה מסבא רבא שלי לכבוד יום ההולדת/ בר מצווה של דודי".

סיפורו של חפץ – קופסת הסגריות של סבא 

"על קופסת הסיגריות של סבא רבא שלי חרות ראשי התיבות של אבי G ו A וזה אומר "gertzman avraham" הוא קיבל אתוה מחבירו ללימודים באוניברסיטת סורבון שבצרפת בה הוא למד לפני מלחמת העולם השנייה"

מתכוו של סבתא מילה – "הגפילטע פיש"

"קיבלתי מאימא שלי שקיבלה מאימא שלה הרבה מתכונים, אבל אחד שזכור לי כרגע הוא "הגפילטע פיש" הנה המתכון: מפלטים דג קרפיון (קילו 250 עד קילו 300.) כך שמורידים עור ועצמות כולל חיתוך ראש. מהראש מוציאים את עצם המרה (את הראש משאירים שלם ללא עיניים). טוחנים את הדג המפולט ושמים במקרר, חותכים שני בצלים גדולים לקוביות. מאדים את הבצלים, עם טיפונת סודה לשתייה ללא אלומיניום. מאדים את הבצל עם מכסה סגור. אחרי שהבצל מוציא נוזלים פותחים את המכסה מוסיפים קצת שמן ומזהיבים אותו. מוסיפים חצי ממנו לדג שמעבירים אותו שוב במכונת טחינה מוסיפים רבע בצל טרי מוסיפים קמצוץ של אגוזי מלח מוסיפים לעיסה ביצה מוסיפים טיפה כפית של שמן חמניות מלח פלפל שחור ותבלין לדג.

מערבבים את הכל טועמים אם הטעם מתאים אם חסר תבלינים מוסיפים לפי הצורך ומניחים במקרר. חותכים שורש סלרי, שורש פטרוזליה, סלק וגזר לחתיכות ורק את הגזר לעיגולים. לחצי השני של הבצל המאודה מוסיפים מים ומביאים אותם לרתיחה. מנמיכים את האש ומוסיפים את הירקות החתוכים מוסיפים גם עלי דפנה ופלפל אנגלי, מלח פלפל שחור קמצוץ של סוכר ותבלין דג, עור ועצמות שהורדנו מהדג ומבשלים וזה יוצא ציר דג.

לוקחים את הראש וממלאים אותו בעיסה שהכנו. מניחים בתוך הסיר יוצרים קציצות מהעיסה ומוסיפים בתוך הסיר על אש נמוכה מבשלים שעה-שעה ורבע. פותחים את המכסה, מקררים ומוציאים מהסיר ומניחים בצלחת ועל כל קציצה מניחים עיגול של גזר. את הציר מסננים ושופכים מעל הדג".

מתכון של סבא בוב – סלט חצילים

"אני זוכר את מתכון סלט החצילים של אמי. מילה: המצרכים הם: דג קרפיון טחון, הרבה בצל מאודה על סף טיגון, ביצים, לחמנייה לבנה/קמח מצה, אגוזי מלח, שמן, גזר, סלק, שורש סלרי ושורש פטרוזיליה. חצילים שרופים, בצל קצוץ, שמן, מלח פלפל וטיפ טיפה מיונז".

משפחתנו

הזוית האישית

סבא וסבתא: הרגשנו חשיבות להעביר את ההיסטוריה של הילדות, הנערות והעלייה לישראל לדורות הבאים באמצעות הנכד האהוב שלנו, גיאצ'וק.