מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא יפה סולומון

בילוי משפחתי סבתא עם הנכד
סבתא עם ההורים שלה
הנכד אושר - הוא האושר כשמו כן הוא

שמי אושר, אני משתתף עם סבתא שלי התכנית הקשר הרב דורי. סבתא יפה נולדה בשנת 1957 לבית משפחת פרץ שגרה בירושלים.

זו סבתא שלי בילדותה – שלום כתה א'

תמונה 1

סבתא יפה הכירה את סבא מיכאל בירושלים לאחר תקופת חברות הם התחתנו בירושלים ועברו לגור ביהוד. במהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים: דרור, ורד, אורלי והדר.

סבא וסבתא שלי

תמונה 2

סבתא יפה מספרת:

בתנו, אורלי התחתנה ראשונה ואושר זה הנכד הראשון שלנו, שמאוד שמחנו והתרגשנו עם היוולדו. אושר היה תינוק שמאוד פחד מרעשים פתאומיים. לפני הפעלת בלנדר או מכסחת דשא היינו מכינים אותו לרעש לא סביר.

אחד הסיפורים המצחיקים עם אושר שהוא שבר את הרגל, הוא לא היה מוכן ללכת לרופא. הלכנו בכל זאת ואושר לא נתן לרופא לבדוק אותו הוא סיפר לרופא על הרגל הבריאה והרופא אמר הוא בסדר ואני, הסבתא צעקתי על הרופא שיבדוק את הרגל השנייה ואכן היה שבר.

בשבתות מתקיימים מפגשים של בני המשפחה ונכדנו אושר מגיע עם כל המשפחה ליהוד לביתנו החדש. אנחנו חוגגים לכולם ימי הולדת, כל אחד בתורו במועד לידתו. אנחנו חוגגים את החגים ביחד עם כל בני המשפחה.

אושר הנכד מספר על בני משפחתו

אני אוהב שסבא וסבתא באים למשחקי הכדורסל שלי, ובכל הזדמנות שניתן להפגש נפגשים, אנחנו אוהבים לאכול גלידה ופיצה יחד ובמיוחד כשסבתא אוהבת "לאכול לי את הקשה" של הפיצה. דרור הוא הדוד שלי, הבן הבכור של סבא וסבתא. דרור הוא דוד כייפי שאוהב טיולים רגליים ארוכים. כשאנחנו מטיילים עם דרור, הוא תמיד משכנע אותי  שהטיול יהיה רק של שעה הליכה ותמיד זה יותר. זה ממש דוד כייפי שאוהב טיולים רגליים וגם לרכב על אופניים. כש הייתי קטן, דרור היה מכניס אותי לתיק גב גדול ויחד מטיילים.

ורד גם היא הדודה שלי, אחות של אימא, היא הבת השנייה של סבא וסבתא, היא דודה שיש לה אנרגיות מיוחדות, היא תמיד שמחה ומאירה פנים ואוהבת לעזור. והדר היא האחות הקטנה של אימא שלי, דודה כייפית אוהבת לאכול איתי גלידה ובכול הזדמנות מכינה לי סופלה שאני מאוד אוהב.

ואחרון חביב סבא שלי, מיכאל, סבא שתמיד דואג לי: "תאכל, אושר, תלבש סוודר, אל תלך יחף" סבא שדואג לי ואותו אני אוהב.

הזוית האישית

סבתא יפה: בסך כל היה כייף במפגשים האלה. להיות עם הנכד, לבנות איתו את הסיפור ולהרגיש את אווירת הבית ספר וכן לספר את הסיפורים של המשפחה, הזיכרונות היפים שמלווים אותנו כל הזמן. תודה למורה צביה שתמכה ועודדה.

מילון

פסנסיה
סבלנות

ציטוטים

”סבלנות אבן דרך בחיים“

הקשר הרב דורי