מאגר סיפורי מורשת

שמי אלי מזר אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה עם סבתא שלי ארלט, משל קפלן. סבתא ארלט, נולדה בציריך שבשוויץ לבית משפחת גוגגנהיים (Guggenheim), בשנת 1949 ויש לה שתי אחיות. היא עלתה לארץ בשנת 1975.

סבתא סיפרה לי על הקהילה היהודית בשוויץ בכלל ובציריך העיר בה נודה וגדלה. היום בשוויץ ישנם כ – 20,000 יהודים בשוויץ, רובם מתרכזים באזור העיר ציריך וסביבתה.

בציריך, היו איזורים שבהם רוב היהודים היו גרים. אבל המשפחה של סבתא, גרה במקום שבו אין בכלל יהודים. בשכונה בה גרו לא היו בכלל יהודים. היא ושתי אחיותיה היו היהודיות היחידות בבית הספר בו הן למדו ויהודיות יחידות בכל אזור מגוריהן.

הקושי היה בולט בעיקר כשכל תלמידי בית הספר בו למדו, השתתפו בשעורי דת – שיעורים ב"נצרות" ורק שלוש תלמידות היא ואחיותיה נאלצו להיות בחוץ. הם שמרו בבית על המסורת היהודית ועל חגי היהודים ובחגים, בראש השנה, יום כיפור, בחג הפסח ובשאר החגים היהודיים הן קיבלו חופשה מלימודים.

סבתא סיפרה לי שבבית הספר הממלכתי בציריך בו למדו היו כ- 700-800 תלמידים. לא ניתן היה להסתיר את יהדותן כל תלמדי בית הספר ידעו שהן יהודיות. סבתא סיפרה שהיא זוכרת שהשפילו אותן או נעצו בהן עיניים. זו לא הייתה חווית ילדות קלה לשלוש האחיות.

הזוית האישית

שמי אלי מזר אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי השנה עם סבתא שלי ארלט וממנה שמעתי את סיפור ילדותה ואיך היא הרגישה להיות יהודיה יחידה בבית הספר הממלכתי בציריך שבשוויץ?