מאגר סיפורי מורשת

סבי אלכסנדר ברנס, נולד ב1947 בטוניס שבתוניסיה.

בתקופת מלחמת העולם סבא-רבא היה בטוניסיה, וכידוע בתקופת המלחמה השנייה הגרמנים כבשו את טוניסיה.

בתקופת השואה בין השנים 1940–1943 סבלו יהודי תוניסיה מהשלטון הנאצי באופן ישיר ועקיף. חוקי הגזע של גרמניה הנאצית חלו גם עליהם, אולם יישומם של חוקים אלו היה תלוי ברצונו של המושל הכללי, ובשיתוף פעולה של פקידי הממשל שסרו למרותו. אף על פי כן, הם נאלצו לענוד את הטלאי הצהוב, ורבים מהם אף גורשו למחנות כפייה ועבודה. (ויקיפדיה)

סבא-רבא עבד כצבעי במשרדים שנלקחו על ידי הגרמנים, כל התקופה הזאת סבא-רבא צבע את המשרדים לפי בקשתם של הגרמנים. באחת הפעמים שסבא-רבא עמד לצבוע את אחד המשרדים ניגש הקצין הגרמני אמר לו אתה יהודי עליך להגיע מחר בבוקר למשרד שלי. סבא-רבא חש שעומד לקרות משהו קשה למחרת. הוא חזר הביתה בתחושה שהגרמנים ממששים את רצונם ולא אמר דבר  למשפחתו, רק ניפרד מהם כהרגלו. למחרת אכן סבא-רבא הגיע למשרד של הקצין הגרמני בתחושה שהוא עומד לפגוע בו כי הוא יהודי. כאשר עמד לעלות למשרד, ניגש אחד העובדים שהיה ערבי ואמר: אדון ברנס אין לך ממה לפחד, הגרמנים עזבו. אתמול בלילה באו כוחות בעלות הברית וכבשו את טוניסיה מהגרמנים. כמובן סבא-רבא חש הקלה גדולה ושמח על הגעת כוחות בעלות הברית. וכך ניצל סבא-רבא.

כאשר הסתיימה המלחמה, החליט סבא רבא לעלות לארץ. אומנם מרגע ההחלטה ועד לעליה חלפו כמה שנים, והם עלו לארץ בשנת 1951, וכך סבא מספר:

"כאשר הגענו לארץ לקחנו אותנו למושב עזריקם בדרום. החיים במושב פחות התאימו לנו, ומהמושב עברנו לרמת ישי ומשם לעיר מגדל העמק. במגדל העמק למדתי ,התגייסתי לצבא והייתי בשירות קבע".

עַזְרִיקָם הוא מושב בישראל, באזור דרום מישור החוף, סמוך לאשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה וחבר בתנועת המושבים. המושב נוסד בשנת 1950 על, ידי קבוצת עולים מגרעין ״צעירי ציון להתיישבות בארץ ישראל״ מהעיר בז׳ה שבטוניסיה. מטרתם הקמת ישוב חקלאי בארץ ישראל. (ויקיפדיה)

הזווית האישית

מאי: היה לי מעניין מאוד, וזה מאוד מחזק לי ולסבא את הקשר, למדתי המון מהסיפורים של סבא מהעבר. סבא סיפר לי על בר המצווה שלו  ועל ספר תנ"ך בן מאתיים שנה.

סבא אלכס: זה מאוד מרגש להיות עם מאי, וכן להכיר את בית הספר והמורה לימור. היה מאוד מהנה יישר כוח.