מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי טובה סמדרי. סבתא טובה סיפרה לי על סבא יהודה ועל קורות המשפחה

 צילום משפחתו המורחבת של סבא יהודה (הוא מוקף בעיגול)

סבתא מספרת על הגשמת חלומה

"בתור נערה הצטרפתי לקורס נוער של מגן דוד אדום בו למדנו את יסודות העזרה הראשונה.

אני רציתי להיות אחות ולמדתי שלוש שנים בבית ספר לאחיות בפנימיה בבית חולים אסותא. ואנו היינו שובבים כמו כל הילדים והתיחסו כמו כל נערה עם הייתי טובה היו נותנים לי גזר, שהייתי רעה נתנו לי מקל. ההורים התייחסו  אליי כמו כל הורה בפנימיה.

עבדנו בטיפול החולים ובו בזמן למדנו את החומר המקצועי. אלה היו שלוש שנים קשות, אבל מלאות בחוויות מהטיפולים בחולים. אני עבדתי בבית חולים מאיר וזהו המקצוע לחיים בו בחרתי – חלומי התגשם".

מסע החיים

לסבתי היו הרבה תחביבים והיא השתתפה בחוגים ו בפעילויות רבות היא הייתה חברה בתנועת הנוער "הצופים", בחוג לריקודי עם, כפי שהיא מספרת: "המשכתי להיות בשניהם לפחות יותר משלוש שנים…."

כששאלתי את סבתי על ההתפתחויות הטכנולוגיות מאז ילדותה היא סיפרה: "בתקופתי היה לנו דוד חשמל והיה גם  מקרר. התנור עדיין היה מופעל על נפט. התקשורת הייתה דרך טלפונים ציבורי, למעטים היה קו טלפון בבית. הייתה לנו גם כובסת שבאה פעם בשבוע לכבס את הבגדים".

סבתא סיפרה שהיא וחבריה בשכונה שיחקו בעיקר בחוץ במשחקים: חמש אבנים, קלאס, קפיצה בחבל, קפיצה דלגית, דג מלוח, אמת או חובה, מחבואים, תופסת, סימני דרך ועוד.

תמונה מאלבומה של סבתא (היא מסוממנת בעיגול)

הזוית האישית

איתי: היה כיף מאוד ללמוד על סבא והיה לסבתא כיף מאוד ללמד אותי.