מאגר סיפורי מורשת

שמי עדן קוריבנד, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי רונית אילון שסיפרה לי את סיפור חתונתה, שלה ושל סבא בחתונה קהלתית.

סבא מוטקה גר במושב משמרת וסבתא רונית גרה במושב חרות. הם הכירו עוד מהגן כאשר הגן של משמרת בא לבקר את הגן של חירות. כשסבא וסבתא עלו לבית הספר היסודי הם למדו באותה שכבה בכיתות מקבילות וכך גם היה בחטיבת הביניים. בכיתה י' בתחילת התיכון עברו לאותה כיתה כי הם למדו באותה מגמה. בהמשך התיכון סבא עבר לפנימיה בחיפה וסבתא נשארה ללמוד בתיכון ברופין. קישרי החברות ביניהם התהדקו כשיצאו יחד לקורס מד"צים (מדריכים צעירים) בסוף כיתה ט'. לאורך התיכון הקשר המשיך והתפתח. סבא וסבתא היו זוג לאורך הצבא. סבא וסבתא עברו לגור ביחד ברחובות כשסבתא התחילה ללמוד בפקולטה לחקלאות וסבא שרת בצבא קבע בבסיס תל-נוף. במהלך חייהם המשותפים החליטו להתחתן, לא הייתה ממש הצעת נישואין אלה זו הייתה החלטה משותפת.

מאז שסבתא הייתה קטנה היא רצתה חתונה קהילתית ושתהיה תוכנית באירוע. סבתא רבתא שלי דליה נולדה בקיבוץ רמת יוחנן והגיעה לחרות לאחר נישואיה לסבא רבא שלי ינון שהוא בן חרות. דליה הביאה מהקיבוץ למושב את התרבות והמסורת של אירועים קהילתיים ולכן היה ברור גם להורים של סבתא שהחתונה של הבת שלהם (סבתא שלי) תהיה אירוע קהילתי של כל המושב.

מה זאת בעצם חתונה קהילתית?

תולים על לוח המודעות במרכז המושב הזמנה לחתונה וכך כל מי שרואה אותה יודע שהוא מוזמן לחתונה. משתפים בתוכנית של החתונה כל מי שמעוניין להשתתף מהמושב – גם ילדים, גם בני נוער, וגם מבוגרים (שירים, ריקודים, הקראות וכו'). תושבי המושב עוזרים לארגן את שטח האירוע ערב קודם.

בחלק מהחתונות במושב חרות אנשים התנדבו להכין עוגות וקינוחים

עוגת הכלה נאפתה על ידי חברת המושב

תוכנית החתונה

תחילה הזוג מוזמן לבמה לספסל החתונות. לאחר מכן דיקלום של השיר "פתחו את השער" שכתבה: קדיה מולודובסקי ותרגמה: פניה ברגשטיין. הקראה של השיר "כלולות" שכתב: מתיתיהו שלם. ואז מבצעים את ריקוד החבל של הילדים הקטנים לפי השיר "כל רינה וישועה באהלי צדיקים" מין המקורות ספר תהילים. לאחריו מגיע ריקוד טנא פרחים של הנערות לפי השיר "האביב שוב צוהל" מילים:דודו ברק לחן:שייקה פייקוב

ריקוד הפרחים

אחת המסורות של חתונה קהילתית במושב הייתה העברת גביע מהזוג הקודם שהתחתן אל הזוג שמתחתן עכשיו. כל זוג שמר את הגביע אצלו עד החתונה המושבית הבאה על הגביע חרוטים שמות הזוגות שהגביע הגיע אליהם. בנוסף, נציג מהמושב קנה זוג פמוטים מכסף, מתנה, לזוג שהתחתן ונציג המושב ברך אותם מעל הבמה.

ברכת נציג המושב-אסא בר טוב. ציטוט מהברכה: "בשם חברי המושב ועובדיו, יש לי העונג לברך אתכם הערב- הזוג הצעיר רונית ומוטקה למשפחת אור ולמשפחת איסוביץ'. נישואים הם בראש ובראשונה אירוע משפחתי, אולם אנו עדים כאן הערב כיצד המסגרת המצומצמת של המשפחה הופכת למשפחה אחת גדולה שהגורל יעד לה לחיות, לעבוד, לכאוב ולשמוח יחדיו."

טקס העברת הגביע מהילה ושלמה (הזוג הקודם)

 ואז הושמע השיר של חדוה גילבוע בביצוע הילדים בליווי של חדוה והקונצרטינה ועוד שלושה שירים של המקהלה של הבוגרים ולאחר מכן היגיעה הברכה של סבתא רבתא שלי – דליה אור.

ריקוד שיר השירים של הבוגרים על פי מילים ולחנים שלקוחים משיר השירים

שירים מומחזים (כשאדם ראשון הסבא, החתן עכשיו אתה מבסוט)

ריקוד שרלה בביצוע המבוגרים בלבוש מסורתי – סבתא דליה וסבא ינון מובילים את השרלה

החגיגה הסתיימה בתודות בשם ההורים של סבתא.

שנתיים אחרי החתונה נולדה אימא שלי נעמה, בתה הבכורה של סבתא רונית וסבא מוטקה.

הזוית האישית

הנכדה עדן: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא. היו לנו קצת ויכוחים וחילוקי דעות, אבל בסוף הסתדרנו וגם אנחנו נפגשנו רק שתינו בשביל לעבוד על הסיפור וזה היה ממש כיף כי לא סתם ראינו טלוויזיה (כמו שאני רגילה לעשות אצל סבתא) אלא עבדנו ודיברנו ולמדתי ממנה הרבה.

סבתא רונית: היה לי כיף גדול לשבת עם עדן ולשתף אותה באירוע משפחתי כל כך משמעותי. עדן ילדה נהדרת. חכמה, בוגרת ומאוד ממוקדת מטרה. היא בעצם זו שהובילה את הפרויקט ועשתה את כל מה שנדרש לעשות במחשב. למדתי ממנה איך פותחים ווטאפ, ווב, מה זה תוכנת CANVA ועוד. זכיתי לזמן איכות עם נכדתי הבכורה.