מאגר סיפורי מורשת

שמי דני קרמר נולדתי ב – 21.3.1948 בישראל. נולדתי בבית החולים הסקוטי בטבריה. לסבתא שלי אמא של אמא שלי קראו דינה ועל שמה קוראים לי דני. אמא שלי נולדה בכפר תבור למשפחת כהן, אבא שלי נולד ביבנאל למשפחת קרמר אני דור רביעי ביבנאל.

ילדותי

הייתה לי ילדות נפלאה. ברחוב שלנו היו הרבה ילדים באותם גילאים. לא הייתה טלוויזיה, לא היה טלפון ולא מחשב.

כל יום אחרי הלימודים היינו בחוץ. משחקים משחקי חצר בחצרות, תופסת, ומשחקי כדור, והיינו מטפסים על עצים.

בשנות החמישים המושבה הייתה קטנה הכביש היה ריק ממכוניות, ולכן שיחקנו על הכביש הראשי כדורגל, הרבה שעות כדורגל. בשבתות היינו מתאספים ומטפים על הר יבנאל ,כל פעם הגענו לשיא גבוה יותר. טיילנו הרבה לכיוון הזורעים, היינו עולים לכפר כמא עם אופניים כדי לקטוף סברס שגדלו לצידי הכביש. בכיתה ה' הלכנו לבד לסרטים שהוקרנו כל שבת וכל יום שלישי בבית הספר.

מגיל צעיר הייתי נוסע עם אבא שלי לשדה ועזרתי בעבודות קלות, היה לנו משק  גדול, גידלנו-ירקות, מטעים, וכרמים, הסתובבתי הרבה  בחצר של סבתא רחל שגרה לידינו. היו לה תרנגולות פרה ויונים. את הפרה חלבנו וסבתא הייתה מכינה גבינות נהדרות, היא בישלה מאכלים מיוחדים כמו עכוב ממולא בכבש, ואפתה שטרודלים טעימים,

תקופת בגרות

בסיום בית הספר היסודי, בכיתה ח' ביבנאל עברנו ללמוד בכפר גלים בחיפה, בשכבה איתי למדו חמישה יבניאלים. בכפר גלים למדנו ועבדנו במשק החקלאי במקום. היו לנו מורים מצוינים ומדריכים מצוינים. אלה היו ארבע שנים קסומות בתנאי פנימייה, עבדתי בפלחה ובצאן, היו חיי חברה נהדרים, נסענו להרבה טיולים, הלכנו לסרטים בטירה (הקרובה) ובקולנוע אורה בחיפה. היינו נוסעים לקריית אליעזר לבנות משחקי כדורגל בבלומפילד. את כל החגים חגגנו במקום.  שנים של חלום, אחת התקופות היפות בחיינו, בכפר גלים הכרתי את צביה אישתי.

שירות צבאי

התגייסתי לצבא באוגוסט 1966 עברתי תקופה מאוד קשה של אימונים ומלחמות. עברתי טירונות והתחלתי קורס מ"כים. בחודש מאי 1967 הגדוד ירד דרומה, זו הייתה תקופת ההנחתה למלחמת ששת הימים, ב-5.6.1967 עלינו על הנלחמים ויצאנו אל הלא נודע. נסענו לכיוון רפיח ומשם לאל עריש. טיהרנו את אל עריש מחיילי אויב. המלחמה הסתיימה, המשכתי וסיימתי את קורס מכים, משם המשכתי ישר לקורס קצינים שהסתיים בינואר 1968.הייתי בבית ספר לשריון והדרכתי חניכי קורס מקצועות. אחרי שמונה חודשים כקצין ירדתי לשבת בתעלה בגדוד חדש, ורוב הזמן היינו נתונים להפגזות של המצרים. אסור היה לעשות טעויות כי היה מסוכן, היו הרבה פעילויות והרבה סכנות. עד השחרור הייתי בתעלה ועברתי את מלחמת ההתשה, בתאריך 1969. 8.12 השתחררתי.

סיפור סביב תמונה

התמונה בה סבא מצולם היא בתוך הטנק, שוכב בתוך מעוז במוצב הפירדאן. במפגש סבא הביא תמונה והתחיל לספר את הסיפור שלו. זה היה בונקר לוחמים במעוז פירדאן ליד תעלת סואץ. בפסח שנת 1969 בתקופת מלחמת ההתשה. לצה"ל היה הרבה פצועים והרוגים והיו הרבה היתקלויות עם המצרים, עולם של מלחמה. סבא והחברים ממלחמת ההתשה חברים לנשק, חברים טובים שרצו להשתחרר לצה"ל. את התמונה צילם חבר שהיתה לו מצלמה ואהב לצלם עבור סבא. הם ידעו שהם מצולמים. כולם היו חיילים קרביים בזמן המלחמה, תמונה אחת צולמה בתוך המעוז ויש תמונות ממקום האימונים בביר תמדה.

מקצוע ועיסוק

לאחר שחרורי מצה"ל בניתי משק חקלאי עם שני האחים שלי גידלנו ירקות ומטעים. בשנת 1987 פרשנו  מהחקלאות ובנינו עסק חדש "בורקס הכפר" מפעל למוצרי בצק.

הכרתי את אשתי צביה בכפר גלים. התחתנו בשנת 1969 ונולדו לנו ארבעה ילדים. אורן. שחר, עומר, ואפרת. נולדו לנו שניים עשר נכדים. אנחנו מתראים כל שבוע ,חוגגים ביחד את כל החגים ,וימי ההולדת.

מסר לדור הצעיר: להיות אנשים טובים. לשמור על המדינה. להישאר לגור בארץ, זו ארצנו ואין לנו ארץ אחרת.

הזווית האישית

סבא דני: נהנינו מאוד מהמפגשים המשותפים. המורה העבירה את המפגשים בצורה מאורגנת ומעניינת. החוויה של המפגש סבא/סבתא ונכדה, העצים את הקשר. תודה על ההזדמנות.