מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של סבי יוסף, מתחיל, בזה שהוא נולד בטורקיה, בעיר בורסה בשנת 1933, להוריו מזל (טוב) ושמואל פרנקו ז"ל.

ילדותו הייתה נחמדה. היו לו 4 אחים: מרים, שאול, לורה, ואליעזר.

סבי יוסף ואחיו האחרים, גילו ששאול בכלל מאמא אחרת. אני חושבת שהם היו מופתעים, אבל בכל מקרה הם תמיד יהיו אחים.

סבי אהב ללמוד בבית הספר, ישר ולעניין, סבי היה חכם, שקדני, ואינטיליגנט. הוא כיבד את הזולת והיה עוזר סביבו.  סבי למד בבית הספר בחטיבת הביניים, ובתיכון עד כיתה יא, והיה תלמיד מצטיין, אחראי, עצמאי. נחישות הייתה אצלו בדם, אך כעבור זמן מה רצה להגשים את חלומו הגדול.

כשהיה בן 16, כשגדל בטורקיה, ‏בבית לטיני, אמא ואבא של סבי דיברו ספרדית, ‏סבי החליט לעלות לארץ ישראל.

‏הוא רצה לעלות לארץ ישראל כי זה היה חלומו הגדול. ‏סבא רצה לעלות עם החברים שלו ונשאר בטורקיה, כשהם עלו. ‏בשנת 1949 ‏החליט סבי לעלות לארץ ישראל.

‏הוא עלה לארץ גר בחיפה והתגייס לצבא לתפקיד בחיל האוויר, עשה קורס מכונאים וטס בטייסת. לסבי היה  קל בצבא, לכן אהב את תפקידו ושמח להיות בחיל האוויר.

לאחר כ-6 חודשים קיבל מכתב מאבא שלו. הוא מאד התגעגע אל אביו ואחרי כמה זמן פגש אותו במקרה.

לאחר התיישבותו בארץ ישראל, סבי עבד בחקלאות, אחותו לורה אמרה לו: "יוסף/יוסי, מדוע אתה משקיע את זמנך בשטויות? לך לעבוד באמת!"

אחותו של סבי נגעה לו בלב, אז הוא הלך ללשכת העבודה, שם אמרו לו שיש בחינות לעבודה בבנק, ובסופו של דבר "נכנס חקלאי יצא בנקאי" עבר דרך ארוכה…

סבי עבר דברים קשים, קלים, שמחים, עצובים, אבל הדבר היחידי שלא עצר אותו מלהמשיך, היה העובדה שהגשים את החלום הכי גדול שלו.

הזוית האישית

הילה: היה לי כיף לכתוב על סבי, כיף לי לשמוע את הסיפורים שהוא מספר לי, זה כל כך נעים לאוזן. הוא מספר דברים מדהימים שאני רוצה להעביר לילדים שלי בעזרת השם אני מאחלת לו בריאות, הצלחה, רק נחת ורוגע, ואוהבת אותו מאוד.