מאגר סיפורי מורשת

תקופת הילדות של סבא אליעזר כהן

הורי גדלו והכירו אחד את השני ביישוב אילנייה קרוב מאוד לטבריה. כשנישאו הורי עברו לטבריה ושם הקימו משפחה אני, אליעזר כהן, נולדתי עם קום המדינה ילד שביעי מתוך עשרה ילדים כשאנו דור שביעי.

אבא שלי התגייס לאחת המחתרות ונלחם נגד השלטון הבריטי ששלט בארץ לפני קום המדינה. אבי היה ציוני מאוד, הוא סיפר לי שאהב לשמוע את ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ז"ל מדבר ובמיוחד הוא זכר בהתרגשות את הכרזת מדינת ישראל. כשנולדה אחותי הקטנה ביותר, אריאלה, קיבלנו מכתב ממשרד ראש הממשלה מכתב על הולדת הבת אריאלה ונטעו עץ לכבודה ביער בן שמן.

חיינו בבית מסורתי, בית קטן מאוד עם גינה. בבית היו שלושה חדרים היינו ישנים אחד ליד השני ארבעה ילדים בכל חדר ושני תינוקות בחדר הורים. המצב הכלכלי לא היה קל זו הייתה תקופת הצנע בארץ, הכל נקנה בתלושי מזון, אבל ההורים נתנו לנו את כל מה שהיה ברשותם. הבגדים היו עוברים מהילד הגדול לקטן, רק בחגים היו קונים לנו בגדים ונעליים חדשים, שאותם היינו שומרים על מנת שנעביר זאת הלאה לאחינו.

על חשמל ומיים אין מה לדבר: היה לנו מקרר עם קרח, פעם בשלושה ימים היה מגיע לשכונה, האיש עם הקרח והיינו עומדים בתור לקנותבלוק או חצי בלוק קרח, כך היה עד שהורי קנו את המקרר הראשון שהיה מחברת אמקור. כך זה היה גם עם נפט, בדיוק כמו בסרט "אלכס חולה אהבה". החיים באותה תקופה היו טובים מאוד ללא פחד אהבת חינם וכולם מאוחדים.

את שנות ילדותי הראשונות עד כיתה ב' עברתי בטבריה. הייתי הולך עם אחיי הגדולים שלי לכנרת ברגל היות והבית שלנו היה קרוב לשם.

בשלב מאוחר יותר הורי החליטו לעזוב את הצפון ולעבור לגור במרכז הארץ, כדי שלנו, לילדים יהיו יותר אפשרויות ללמידה ולתעסוקה בעתיד – ההחלטה היתה לעבור לעיר רמת גן. זו הייתה החלטה נבונה, אני מודה להורי שעשו זאת.

התגשמות החלום

עוד בהיותי ילד קטן רציתי תופים. להורי לא הייתה אפשרות לקנות לי מערכת תופים, לכן הייתי מוציא מארון כלי המטבח, סירים בגדלים שונים, מסדר אותם לפי גודל, לוקח שני מקלות ומתחיל לתופף. הייתי עושה רעש למשפחה שלי ולשכנים. אין פעם שלא היו באים אלי בטענות: "די, תפסיק, זה מפריע, התינוק נרדם, עכשיו אשבור לך את המקלות." בלית ברירה, הייתי תופס מכסה של אחד הסירים יושב על כיסא, מושיב את אחי הקטנים ומתחיל לסובב את מכסה הסיר, כאילו שאני הנהג ואני מסיע אותם, כך הייתי מעביר את הזמן עם הסירים, פעם כתופים פעם כנהג…

תמיד שאלו אותי "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול"? תמיד עניתי: "יש לי שני חלומות בחיים ואני מקווה להגשים אותם. האחד שאהיה מתופף והשני להיות נהג חבר אגד."

 מתופף – החלום שהתגשם

ברגע שעברנו לעיר רמת גן הורי החלו לעבוד, המצב הכלכלי השתפר ואני נידנדתי להורי שאני רוצה ללכת לקונסרבטוריון ללמוד לנגן בתופים, וכך זה היה. אימא רשמה אותי לחוג תופים ואת אחי אמנון שגדול ממני בשנתיים לחוג חצוצרה. היינו מופיעים יחד דרך עיריית רמת גן, התמונות יספרו בעד עצמן.

 מנגן בתזמורת רמת גן

אחי ואני היינו הולכים אחרי שעות הלימודים לחוג עד שהקמנו להקת צעירים קטנה והוזמנו לנגן באירועים. את התופים הראשונים קיבלתי מהורי מתנת בר מצווה וזה היה החלום הראשון שלי שהתגשם. עד היום אני שומר את מערכת התופים ומידי פעם מוציא ומתחיל לנגן, אולי אחד הנכדים יחליט ללמוד אשמח לתת אותם.

עד לגיוס לצה"ל עבדתי ביום במוסך דן ובלילה הייתי מנגן באירועים.

עם גיוסי התקבלתי ללהקת חיל האוויר, שם ניגנתי והופעתי לפני חיילי צה"ל. מאוחר יותר התפרקה הלהקה והעבירו אותי לחיל הנדסה שם שירתי במשך שלושה חודשים כשק"מיסט ואח"כ שירתי כנהג זחל"ם. תוך כדי השירות הצבאי הוצאתי רשיון נהיגה על אוטובוס.

 בתקופת השירות בצבא

השתחררתי מהצבא ונכנסתי לעבוד בחברת אגד כחבר, התנאי לקבלתי כחבר היה לעבוד בדימונה ומאוחר יותר באילת. עשיתי זאת כי רציתי לקבל את החברות באגד. אחרי כמה חודשים עברתי לירושלים, לשער יפו – קו 18 ושם עבדתי שבע שנים עד שעברתי לרמלה להיות קרוב למשפחה.

 נהג אגד

בשנת 1973 הגעתי לפיקוד מרכז עם אוטובוס על מנת לקחת מילואימניקים למלחמה ושם הכרתי את סבתא תלמה. נישאנו, הקמנו משפחה לתפארת. אימא שלך, דברת היא הילדה הבכורה שלנו אחריה נולדו מאור, אסף ואלדר.

כנהג אגד הייתי בכל מלחמות ישראל, הכרתי את הארץ לאורכה ולרוחבה. ראשית כמסיע את חיילי המילואים לכל המקומות בארץ ומאוחר יותר במילואים גוייסתי לצבא כנהג זחל"ם, שרתי במילואים עד שקיבלתי פטור ממילואים בגיל 50.

 בתקופת המילואים בצבא

עבדתי באגד 32 שנים. הסעתי תלמידים לבתי ספר וחזרה. יצאתי לטיולים עם תלמידים עם התיכוניסטים. אהבתי לבצע את קו אילת ת"א. בנוסף, הייתי גם נהג לתיירים שהגיעו לביקור בארץ, הסעתי אותם לאורכה ולרוחבה לראות נופים ואתרים.

סבתא תלמה עבדה כמורה בבית ספר בן צבי 32 שנים, כמחנכת, רכזת טיולים ובמיוחד מורה מקצועית למתמטיקה ותנ"ך.

גרנו ברמלה 40 שנה, עברנו לגור בגדרה, להיות קרובים אליכם, הנכדים ולהנות מכם ויחד עם זאת גם לעזור להורים שלך שעובדים עד מאוחר ואנו דואגים לכם. כיף לכם ולי עוד יותר כי זה זמן איכות איתכם. אני מספר לכם על כל מיני אירועים בחיינו: כיצד גדלנו, מה היה חסר לנו? מה היו השאיפות בחיינו? ואתם צמאים לדעת ושואלים שאלות ולי לא משעמם. סבתא ואני איתכם לאורך כל הדרך.

הזוית האישית

סבא אליעזר: ראשית היה לנו זמן איכות של סבא ונכד. שנית, היה נעים לספר את החוויות מתקופות שונות בחיי. אני מאחל לנכדי את כל הטוב שבעולם ושייגשים את חלומותיו, כמו שאני הגשמתי את שלי.

עמית: נהנתי מאוד בתוכנית עם סבא וסבתא ובמיוחד לשמוע סיפורים וחוויות מחייהם.